תשובות ריב"ש/קל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

עוד שאלת ראובן ושמעון שכנים זה בגנתו וזה בביתו וראובן בא ותבע לשמעון שיעקור האילנות מגנתו הסמוכים לכותל ביתו בתוך ד' זרתות כמנהג המדינה בערכאותיהם לפי שהשרשים מזיקין לכותלי ביתו ושמעון טוען שאינו נשמע אליו בערכאותיהם כי אם בדיני ישראל ובדיני ישראל איננו חייב לפי שביתו של ראובן וגנתו של שמעון מאיש אחד היו ומכרן את הבית לראובן ואת הגנה לשמעון וכשקנו זה וזה בחזקה זו קנו ואין לו לעקור ואמרת שנראה לך לפום ריהטא דאפילו נטעם עתה שמעון אין לו לעקור לפי שהלכה כר' יוסי זה נוטע בתוך שלו וזה חופר בתוך שלו אע"פ שנר' שאם הוא נוטע עתה שצריך להרחיק שלשה טפחים:

תשובה דבר פשוט הוא זה ומתני' היא בפ' לא יחפור (בבא בתרא כה:) מרחיקים את האילן מן הבור כ"ה אמה וכו' רבי יוסי אומר אע"פ שהבור קדם לא יקוץ שזה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו ואפסיקא הלכתא בגמ' כרבי יוסי ואיברא שאם בעת הנטיעה הוא מזיק לכותל בנטיעתו שאז היה צריך להרחיק ג' טפחים כדי שלא יזיק לכותל בחפירתו דמודה רבי יוסי בגירי דיליה אבל במה שהשרשים הולכים וגדלים לאחר מכן ומזיקין לכותל א"צ להרחיק ואפי' הכותל קדם דבעידנא דקא נטע ליתנהו לשרשים ולא הוי גירי אין צ"ל בנדון זה שהוא לוקח וכשנטע המוכר נטע ברשות שבכיוצא בזה אפי' בדברים שצריך להרחיק כל שהוא לוקח וסמך ברשות אין צריך להרחיק כדמוכחא סוגיא דבריש פרק לא יחפור ואפי' מכר הבית בראשונה ושייר הגנה לפניו לא נאמר בזה מוכר בעין יפה מוכר ושיהיה המוכר צריך לעקור אילנותיו מגנתו שאין זה בכלל מוכר בעין יפה מוכר כפי הפירוש הנכון שפירשו המפרשים ז"ל בשם ה"ר יצחק ב"ר מרדכי ז"ל במאי דאמרינן התם כדאמר רב פפא בלוקח הכא נמי בלוקח: