תשובות ריב"ש/יז
תשובה יז[עריכה]
עוד שאלת על היהודים שהולכים בשיירא בגמלים עם אורחת ישמעאלים במדבר הגדול והנורא והכל יודעין שמאחר שאינם רוכבים על סוסים כי אם על הגמלים שהן צריכין לחלל שבת בפרהסיא לרכוב וללכת עם השיירא כי מפני הסכנה לא יוכלו ליעכב במדבר לבדם בשבת ולכן נסתפקת אם ראוי למחות בידם שלא יצאו בשיירא במדברות למען לא יבאו לחלל את השבת אף על פי שאין להם במה שיחיו כי אם בהליכה עם השיירות.
תשובה: דבר זה מתורת הרי"ף ז"ל והר"ם ז"ל לא למדנו אלא מתורת הרב ר' זרחיה הלוי בעל המאור ז"ל למדנו כי ההיא דגרסינן בפרק קמא דשבת (דף יט.) "תנו רבנן אין מפליגין בספינה פחות מג' ימים קודם השבת". הרי"ף ז"ל פירשה מפני עונג שבת שהמפרש בים בספינה כל שלשה ימים אין דעתו מיושבת עליו וכדי שלא יצטער בשבת אסרו עליו בפחות משלשה ימים קודם השבת כמו שכתב זה בהלכות בארוכה. וכן פירשה הר"ם ז"ל (פ"ל מהל' שבת).
אבל הרב בעל המאור ז"ל כתב טעם אחר בין בזו בין במה שאמרו שם אין צרין על עיירות של כותים דכולהו מקום סכנה הוא וכל שלשה ימים קודם לשבת "קמי שבת" מיקרי ונראה כמתנה לדחות את השבת מפני שאין לך דבר שעומד בפני פקוח נפש. והוא הדין להפריש במדברות וכל מקום סכנה שאדם עתיד לחלל בו את השבת. עד כאן כתב הר"ז הלוי ז"ל בספר המאור.
ולפי זה כל שיוצא מן הישוב בשיירא למדברות ביום ראשון ויום שני ויום שלישי - מותר, לפי שאלו הג' ימים מן השבוע מתיחסים לשבת שעבר ונקראים "בתר שבתא" ואין לו להמנע מלצאת מחמת השבת הבאה שאז אם יהיה לו סכנה ויצטרך לחללו מפני פקוח נפש מותר הוא ואין בכאן איסור. אבל ליוצא מן הישוב למדבר ביום רביעי ויום חמישי וערב שבת -- אסור, לפי ששלשה ימים אלו מתיחסים לשבת הבאה ונקראים "קמי שבתא" כדאיתא בסוף פרק מי שאחזו (דף עז.) וכן בהלכות. ואם כן נראה כנכנס בכונה למקום הסכנה כדי שיחלל בו את השבת.
ואע"פ שהרי"ף ז"ל והר"ם ז"ל פירשו הברייתא זו בדרך אחרת כמ"ש למעלה -- מכל מקום הדין דין אמת. וכן הסכים מורי הרב רבינו נסים ז"ל בפירוש ההלכות שלו.
גם מה שנהגו עתה להפליג בספינה אפילו בערב שבת הוא על דרך פירוש זה כי אין לאסור מאחר שהספינה היא של ישמעאלים ומלחים וחובלים ישמעאלים ואין הישראלים המפליגים בה עושין לעולם מלאכה בשבילם כי אם המלחים ישמעאלים. וגם הם אינם עושין בשביל ישראלים שבה שהם המעוט אלא בשביל הישמעאלים ההם שהם הרוב, וכדאמרינן (שבת קכב, א) במסיבה שרובה כותים והדליק כותי את הנר שמותר לישראל שבה להשתמש לאורה. ואם כפירוש הרי"ף ז"ל והר"ם ז"ל שפירשוה מפני עונג שבת בכל ענין היה אסור להפליג בספינה בפחות משלשה ימים קודם השבת.
ומ"מ -- בין מפני עונג השבת כפירוש הרי"ף ז"ל בין מפני חילול שבת לפקוח נפש כפירוש בעל המאור ז"ל -- אינו אסור להפליג בספינה בפחות משלשה ימים אלא לדבר הרשות אבל לדבר מצוה מפליגין, דבההיא דאין מפליגין וכולי מסיק "במה דברים אמורים? בדבר הרשות, אבל לדבר מצוה מפליגין". וליונאין בשיירא במדברות ג"כ כפי דרך הר"ז הלוי לדבר מצוה יונאין אפילו בפחות מג' ימים קודם השבת אבל לדבר הרשות אסור.
וזהו מה שנראה לי בשתי השאלות ששאלת. וחתמתי שמי יצחק בר ששת זלה"ה.