תשובות הרשב"א/חלק ז/תנ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שבעה טובי העיר המוזכרים בכל מקום אינם ז' אנשים המובחרים בחכמה ובעושר וכבוד אלא ז' אנשים שהעמידום הצבור פרנסיס סתם על עניניהם והם כאפטרופסין עליהם ואין צורך לפרנסיס אלו אלא לדברים שיש קדושה כב"ה ורחבה של עיר ובאותם המוזכרים בגמרא שאם מכרו הפרנסיס במעמד אנשי העיר אפי' למשתי ביה שכרא רשאין. ובתוספתא קורא אותם פרנסין דתניא התם ר' מנחם בר' יוסי אומר בני העיר שמכרו ב"ה לא יקחו את הרחבה אמר ר' יהודה בד"א בזמן שלא התנו עמהם פרנסי העיר אבל התנו עמהם פרנסי העיר רשאין לשנותם לכל דבר שירצו. וא"ת אם פרנסים ידועים הם למה לי שבעה. זאת בירושלמי שאלוה דגרסי' התם ג' של בית הכנסת כב"ה ז' מבני העיר כבני העיר. ושאלו במה אנן קיימין אם בשקבלו עליהם אפי' אחד ואם בשלא קבלו עליהם אפי' כמה אלא אם כן קיימין בסתם. פי' אם בשקבלו עליהם בני העיר כל מה שיעשו הז' במכר זה אפי' אחד נמי ואם בשלא קבלו עליהם אפי' היו כמה אין ממכרם ממכר והעמידוה בסתם כלומר בשהעמידו עליהם ז' פרנסים בסתם לפקח על עסקי צבור והילכך כשהם ז' יש להם רשות בכל דבר כאלו עשו כן כל בני העיר אעפ"י שלא העמידו אותם על דבר זה אבל פחות משבעה אין כחם יפה להיותם ככל בני העיר עד שיקחו רשות בפי' מבני העיר זכר לדבר שבעה רואי פני המלך: