תשובות הרשב"א/חלק ז/רצז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

עוד אמרו ז"ל גבי לולב מדאגבהיה נפק ביה (סוכה מ"ב ע"א) תמה אם כן האיך אנו יכולין לברך על הלולב מאחר שיצאנו בו ואמרינן בגמ' שצריך להגביהו שלא כדרך גדילתו [במהדורת ירושלים תרס"ג באה התוספת דלהלן] או יהפכנו ובשעת הגבהתו כיון שיוכל לברך לא יחשב ברכה לבטלה מאחר שדעתו לצאת בהגבהתו ואנו אין דעתנו לצאת אלא בעת ידוע ולכן אנו יכולין להוליך לולבינו בידנו לבית הכנסת אפי' כדרך גדילתו ואין צריך להפכו כי אין כונתנו לצאת בו אלא בעת שיטלו הקהל. עוד יש לומר כי כבר קיימא לן שירי מצוה מעכבין המצוה ובכאן יש שירי מצוה כגון הולכה והבאה ומעלה ומוריד ולכן אפי' לדברי כולם כיון דקיימא לן ששירי מצוה מעכבין נמצא שלא עשינו מצוה כתקנה בהולכה והובאה לכן נוכל ליטלו ולברך לכשנרצה ואין בכך כלום כך שמעתי ממורי ז"ל: