תשובות הרשב"א/חלק ד/צה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


סימן צה[עריכה]

עוד בפ"ק (פרק חמש עשרה נשים) (י' ע"ב): בין הוא ובין אחים חייבים על צרה כרת. פלא: כיון דאית ליה לר"ל הכי, תיקשי ליה: אמאי לא חשיב במתני' (יבמות י"ג ע"א), גבי: שש עריות חמורות: צרה (צ"ל: צרת) חלוצתו? דכיון דחליצה הויא בכרת, א"א לה לינשא אלא לאחרים ע"כ.

תשובה: לדברי מר, ליקשי ליה נמי: דליחשוב חליצ' אביו,2 שאף היא בכרת לר"ל, וא"א לה לינשא לאחר?3 אלא דאגב חורפיה לא עיין בה מר. דהא לדברי ר"ל: חלוצה אצל האחים כדקימא קיימא, וצרת חלוצה אצל החולץ ואצל כל האחי' כדקימא קימא. ואשת אח קרינן לה. ומשום את (נראה שהמילה: את, טעות סופר) אשת אח חייבין עליה. ואשת אח, הא תני לה במתני', בשש עריות חמורות.