תרגום:זהר חלק ג טו א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

חזור

ואילו בנח כתוב "ויאמר אלקים לנח קץ כל בשר בא לפני וגו'" אמר לו נח, ולי מה אתה עושה? אמר לו "והקימותי את בריתי אתך וגו'" "עשה לך תיבת עצי גופר". ולא ביקש רחמים על העולם, וירדו מים והאביד את בני העולם. ובגלל זה כתוב "מי נח", "מי נח" ודאי שבו היו תלויים, שלא ביקש רחמים על העולם.

מכאן אמר רבי יוסי, מה זה שכתוב "ויחל נח איש האדמה"? "ויחל" כמו שאתה אומר "לא יחל דברו" שנעשה חול. "איש האדמה" שבגללו כלו בני העולם שלא ביקש רחמים עליהם. דבר אחר "איש האדמה" שבגללו התקיימה העולם לאחר שכלו הקודמים, כמו שכתוב "לא אוסיף עוד לקלל את האדמה בעבור האדם וגו'".

למדנו, "מי נח" נקראים, שהוא גרם שיקראו על שמו. אמר רבי יוסי "זאת לי" במה מדבר, אלא אמר הקב"ה, "מי נח" גרמו שאגלה "זאת" מדת המלכות בעולם, ככתוב: "ואני זאת בריתי אותם", "זאת אות הברית וגו'", "את קשתי נתתי בענן, כלומר אין מי שמשגיח אלא לכבוד שמי הרמוז ב"זאת", ומי גרם לי, "מי נח".

מכאן סימן לחסיד זכאי, שלא נתגלה קשת זה בימיו, ולא נצרך העולם לאותו האות, ומי הוא, זה שמבקש רמים על העולם, וראוי להגין עליו, כמו רבי שמעון בן יוחאי, שלא היה העולם צריך לאות הזה, שהרי הוא היה אות הסימן בעולם, שלא היה גזרה שנגזרה על העולם למעלה, שאינו מבטל אותה.

וזהו שכתוב "מושל באדם" שהקדוש ברוך מושל באדם, ומי מושל בהקדוש ברוך הוא כביכול? צדיק. שהקדוש ברוך הוא גוזר והוא מבטל.