תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי מגורים) מתוך

תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי מגורים), תשל״ב–1972

תקנות בדבר ציוד, מיתקנים וחמרים לכיבוי דליקות בבתי מגורים

ק״ת תשל״ב, 766; תשנ״א, 407.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 6 לחוק שירותי הכבאות, תשי״ט–1959, ולאחר התייעצות עם שר החקלאות, אני מתקין תקנות אלה:

תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי מגורים), תשל״ב–1972 הותקנו לפי חוק שירותי הכבאות, תשי״ט–1959; לפי סעיף 147(א)(4) לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012, התקנות יעמדו בתוקף לפי החוק האמור.

1.

הגדרות [תיקון: תשנ״א]

בתקנות אלה –

”אלמנט עמיד אש“ – כמשמעותו בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970;

”בית מגורים“ – בית המשמש למגורי אדם, בן ארבע קומות לפחות או בית כאמור הנתון לסיכון אש, אף אם אינו בן ארבע קומות;

”מבנה הנתון לסיכון אש“ – אחד מאלה:

(1)

בית מגורים שקירותיו, תקרותיו או חלק מהם בנוי מעץ, ממוצרי עץ או מאלמנטים אחרים שאינם אלמנטים עמידי אש;

(2)

בית מגורים המצוי בתוך יער או חורשה או שנמצא במרחק שאינו עולה על 25 מטרים מיער או מחורשה;

”ציוד כיבוי“ – ציוד, חמרים ומיתקנים המשמשים לכיבוי דליקות לרבות אמצעים לגילוי דליקות ולאזעקה מפניהן, הכל כמפורט בתוספת;

”קומה“ – כל קומת מפלס בבית מגורים, למעט קומה מפולשת;

”רשות הכבאות“ – כמשמעותו בסעיף 1 לחוק ואשר בית המגורים נמצא בתחומה.

”רשות הכבאות“ לפי חוק שירותי הכבאות, תשי״ט–1959 הוחלפה בידי ”הרשות הארצית לכבאות והצלה“ לפי חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012.

2.

ציוד חובה [תיקון: תשנ״א]

(א)

בכל בית מגורים חייבים המחזיק או הבעל לרכוש או להשיג ציוד כיבוי ולהתקינו לפי הוראות רשות הכבאות.

(ב)

ציוד כיבוי המותקן כאמור בתקנת משנה (א) יהיה בהתאם לתקן הישראלי ובאין תקן כזה – בהתאם לדרישות מפקח כבאות ראשי שמונה לפי סעיף 22 לחוק.

תפקיד ”מפקח כבאות ראשי“ לפי חוק שירותי הכבאות, תשי״ט–1959 הוחלף בתפקיד ”נציב כבאות והצלה“ לפי חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012.

3.

הוספת ציוד כיבוי

(א)

רשות הכבאות רשאית, לפי שיקול דעתה, וחייבת לפי הוראת המפקח, להורות בכתב למחזיק או לבעל של בית מגורים, להוסיף ציוד כיבוי על האמור בתוספת.

(ב)

המפקח בהתייעצות עם המועצה למניעת שריפות, רשאי להורות לרשות כבאות לדרוש להוסיף ציוד כיבוי על האמור בתוספת.

4.

החזקת ציוד כיבוי

ציוד כיבוי המותקן לפי תקנות 2 ו־3, יוחזק על ידי המחזיק או הבעל במצב תקין בכל עת, לפי הוראות רשות כבאות.

5.

פטור

מילא אחד מהחייבים אחר הוראות תקנות 2 או 3, פטורים היתר מהחובה כאמור.

6.

ביטול

תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבית מגורים), תש״ל–1970 – בטלות.

7.

השם

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי מגורים), תשל״ב–1972“.

בכל חדר מדרגות של מפלס קומתי בבית מגורים שהמרחק בינו לבין חדר מדרגות אחר הוא 60 מטרים, יותקן בו ברז כיבוי בקוטר של 2″, באופן שבכל מפלס קומתי בבית מגורים יותקנו לפחות שני ברזי כיבוי בקוטר של 2″, ליד שני חדרי מדרגות.

2.

זרנוק כיבוי ומזנק כיבוי

בקרבת כל ברז כיבוי בקוטר של 2″, האמור בסעיף 1, יותקן ארון לציוד כיבוי, שיכיל שני זרנוקי כיבוי שכל אחד יהיה בקוטר של 2″, באורך של 15 מטרים ומזנק כיבוי אחד בקוטר של 2″.

3.

גלגילון

(א)

בכל אחד מהמקומות הבאים בבית מגורים יותקן גלגילון כיבוי קבוע ועליו צינור לחץ בקוטר של ³⁄₄″ ובאורך של 25 מטרים, עם מזנק צמוד:

(1)

חדר המתנה אשר שטחו גדול מ־50 מ״ר;

(2)

הקצה התחתון של צינור אשפה מרכזי;

(3)

מקום מכל גז מרכזי;

(4)

חדרים מרכזיים ושירותים הנדסיים, חדר הסקה וחדר מיזוג אויר.

(ב)

אם המרחק בין שני מקומות האמורים בסעיף קטן (א) קטן מ־10 מטרים, יותקן גלגילון כיבוי אחד בין שני המקומות האמורים, באופן שקצה צינור של גלגילון הכיבוי יגיע עד לקצה של כל אחד מהמקומות האמורים.

4.

הספקת מים

הספקת מים לברזי כיבוי בקוטר של 2″ האמורים בסעיף 1, צריכה לאפשר הפעלה של שני ברזי כיבוי בבת אחת, כאשר מכל אחד יזרמו 250 ליטרים מים לדקה, בלחץ של 4 אטמוספרות, באופן שהלחץ לא יגדל בברזי הכיבוי האמורים מעל ל־7 אטמוספרות ולא יקטן מ־2 אטמוספרות.

5.

מטפה כיבוי

ליד כל חדר מדרגות בכל מפלס קומתי של בית מגורים יותקן מטפה כיבוי אחד מסוג אבקה יבשה בגודל של 6 קילוגרמים.

[תיקון: תשנ״א]