תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (פטור מתשלום מס רכוש)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (פטור מתשלום מס רכוש) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (פטור מתשלום מס רכוש), תשל״ד–1974

תקנות בדבר פטור מתשלום מס רכוש


ק״ת תשל״ד, 845; תשל״ט, 1093; תש״ם, 776; תשמ״ד, 914, 1870; תשמ״ה, 1376; תשמ״ו, 1051; תשמ״ח, 440; תשמ״ט, 799; תש״ן, 534; תשנ״א, 413; תשנ״ב, 892; תשנ״ג, 287; תשנ״ד, 319; תשנ״ה, 571; תשנ״ו, 426; תשנ״ז, 296; תשנ״ח, 360; תשנ״ט, 268.


בתוקף סמכותי לפי סעיף 34(א)(1) לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש״י–1950 (להלן – החוק), ולאחר התייעצות עם שר הבטחון ושר העבודה, אני מתקין תקנות אלה:


פרשנות
בתקנות אלה תהא לכל מונח שלא הוגדר בחוק, המשמעות שיש לו בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ״א–1961.
פטור ליתום זכאי ממס על קרקע [תיקון: תשל״ט, תש״ם, תשמ״ד, תשמ״ד־2, תשמ״ה, תשמ״ו, תשמ״ח, תשמ״ט, תש״ן, תשנ״א, תשנ״ב, תשנ״ג, תשנ״ד, תשנ״ה, תשנ״ו, תשנ״ז, תשנ״ח, תשנ״ט]
יתום זכאי שהוא בעלה או אחד מבעליה של קרקע יהא פטור ממס הרכוש שהוא חייב בו בשל אותה קרקע או מסכום כמפורט להלן, לכל שנת מס, לפי הסכום הנמוך יותר (להלן – הפטור), ובלבד שאם היתה לו בשנת מס פלונית הכנסה מאותה קרקע, תנוכה ההכנסה באותה שנת מס מסכום הפטור:
(1)
לשנת המס 1982 - 4,000 שקלים;
(2)
לשנת המס 1983 - 8,000 שקלים;
(3)
לשנת המס 1984 - 16,000 שקלים;
(4)
לשנת המס 1985 - 160,000 שקלים;
(5)
לשנת המס 1986 - 300 שקלים חדשים;
(6)
לשנת המס 1987 - 350 שקלים חדשים;
(7)
לשנת המס 1988 – 400 שקלים חדשים;
(8)
לשנת המס 1989 – 450 שקלים חדשים;
(9)
לשנת המס 1990 – 550 שקלים חדשים;
(10)
לשנת המס 1991 – 650 שקלים חדשים;
(11)
לשנת המס 1992 – 750 שקלים חדשים;
(12)
לשנת המס 1993 – 850 שקלים חדשים;
(13)
לשנת המס 1994 – 950 שקלים חדשים;
(14)
לשנת המס 1995 – 1,100 שקלים חדשים;
(15)
לשנת המס 1996 – 1,200 שקלים חדשים;
(16)
לשנת המס 1997 – 1,350 שקלים חדשים;
(17)
לשנת המס 1998 – 1,500 שקלים חדשים;
(18)
לשנת המס 1999 – 1,600 שקלים חדשים.
פטור ליתום זכאי ממס על בנין [תיקון: תשל״ט, תש״ם]
יתום זכאי שהוא בעלו או אחד מבעליו של בנין שהוא דירת מגוריו יהא פטור ממס הרכוש שהוא חייב בו בשל אותו בנין או סכום של 2400 לירות לכל שנת מס, לפי הסכום הנמוך יותר (להלן – הפטור); הפטור לגבי דירת המגורים לא יעלה על 2400 לירות אף אם היא בבעלותם המלאה או החלקית של מספר יתומים זכאים הגרים בה.
פטור לאלמנה זכאית ממס על בנין [תיקון: תשל״ט, תש״ם]
(א)
אלמנה זכאית שהיא בעל או אחת מבעליו של בנין שהוא דירת מגוריה ותקנה 3 אינה חלה עליו, תהא פטורה בכל שנת מס מ־25% או מ־2400 לירות ממס הרכוש שהיא חייבת בו בשל אותו בנין, לפי הסכום הנמוך יותר.
(ב)
חלה תקנה 3 על אותו בנין וסכום הפטור המגיע לפיה ליתום הזכאי הוא פחות מ־2400 לירות, תהא אלמנה זכאית פטורה מ־25% ממס הרכוש שהיא חייבת בו בשל אותו בנין, ובלבד שהפטור שלה יחד עם הפטור של היתום הזכאי לא יעלה על 2400 לירות.
פטור להורה זכאי ממס על בנין [תיקון: תשל״ט, תש״ם]
(א)
שכול זכאי שהוא בעל או אחד מבעליו של בנין שהוא דירת מגוריו ותקנות 3 ו־4 אינן חלות עליו, יהא פטור בכל שנת מס מ־25% או 2400 לירות ממס הרכוש שהוא חייב בו בשל אותו בנין, לפי הסכום הנמוך יותר.
(ב)
חלו תקנות 3 או 4 על אותו בנין וסכום הפטור המגיע לפיהן ליתום הזכאי או לאלמנה הזכאית הוא פחות 2400 לירות, יהא השכול הזכאי פטור מ־25% ממס הרכוש שהוא חייב בו בשל אותו בנין, ובלבד שהפטור שלו יחד עם הפטור של היתום הזכאי והאלמנה הזכאית לא יעלה על 2400 לירות.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה היא מיום ט׳ בניסן תשל״ד (1 באפריל 1974).
ביטול
תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (פטור מתשלום מס רכוש), תש״ל–1970 – בטלות.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (פטור מתשלום מס רכוש), תשל״ד–1974“.


י״ד בשבט תשל״ד (6 בפברואר 1974)
  • פנחס ספיר
    שר האוצר
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.