תקנות מחלות בעלי חיים (בריכות טבילה ומיתקני ריסוס לצאן)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
תקנות מחלות בעלי חיים (בריכות טבילה ומיתקני ריסוס לצאן) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות מחלות בעלי חיים (בריכות טבילה ומיתקני ריסוס לצאן), תש״ך–1959

תקנות בדבר בריכות טבילה ומיתקני ריסוס לצאן


ק״ת תש״ך, 150; תשל״ז, 597; תש״ם, 1616; תשמ״א, 1565.

עדכון סכומים: י״פ תש״ם, 1757; תשמ״א, 1286; ק״ת תשמ״ב, 223, 1099; תשמ״ג, 182, 1111; תשמ״ד, 149, 1100, 2658; תשמ״ה, 684, 1193, 1752; תשמ״ו, 72, 1524; תשמ״ז, 276, 704, 1136; תשמ״ח, 456, 1048; תשמ״ט, 407, 870; תש״ן, 311, 518; תשנ״א, 42, 424, 946; תשנ״ב, 301, 1391; תשנ״ג, 752; תשנ״ד, 338, 1122; תשנ״ה, 479; תשנ״ו, 293, 1393; תשנ״ז, 610, 1232; תשנ״ט, 394; תשס״ב, 1016; תשס״ג, 11; תשס״ח, 650; תשס״ט, 1125, 1217, 1226; תש״ע, 1581; תשע״א, 1263; תשע״ג, 1589; תשע״ט, 1462; תש״ף, 2022; תשפ״א, 3336; תשפ״ג, 1792; תשפ״ד, 1866.


בתוקף סמכותי לפי סעיף 20 לפקודת מחלות בעלי־חיים, 1945 (להלן – הפקודה), והסעיפים 14(א) ו־2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, אני מתקין תקנות אלה:


הגדרות
בתקנות אלה –
”המנהל“ – מנהל השירותים הוטרינריים;
”בריכת טבילה“ – מבנה המשמש לטבילת צאן לשם הדברת טפילים חיצוניים;
”מיתקן ריסוס“ – מעמד לריסוס צאן המצוייד במרסס לשם הדברת טפילים חיצוניים;
”ישוב“ – תחום של עיריה, מועצה מקומית, מועצה כפרית, כפר, מושבה, מושב עובדים, מושב שיתופי קיבוצי, קבוצה, מאהל או כל שטח מיושב אחר;
”אזור“ – אזור הכולל תחום של מספר ישובים סמוכים, למעט תחום של עיריה או מועצה מקומית.
הוראות המנהל
המנהל רשאי להורות למחזיקי צאן בתחום ישוב או אזור להקים בריכת טבילה או מיתקן ריסוס לפי התנאים, הפרטים והצרכים שיציין בהוראה.
הקמת בריכת טבילה או מיתקן ריסוס על ידי המנהל
המנהל רשאי להקים, בהתאם לסעיף 14 לפקודה, בריכת טבילה או מיתקן ריסוס בתחום ישוב או אזור לשימוש לצרכי צאן המוחזק בישוב או באזור ולחייב כל מחזיק צאן באותו ישוב או אזור לשלם את הוצאות הקמת הבריכה או המיתקן והחזקתם באופן יחסי למספר ראשי צאן המוחזקים על ידיו.
טיפול בצאן
המחזיק צאן בתחום ישוב או אזור חייב, לפי דרישת רופא וטרינרי ממשלתי, להביאו לבריכת טבילה או למיתקן ריסוס הקיימים באותו ישוב או אזור לשם טיפול בו לצרכי הדברת טפילים חיצוניים.
אגרה [תיקון: תשל״ז, תשל״ט, [הודעות]]
בעד טבילה או ריסוס של כל ראש צאן לפי תקנות אלה תשולם אגרה בסך של 2.50 לירות (מתואם לינואר 1979; החל מיולי 2023, 2.90 ש״ח).
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות מחלות בעלי חיים (בריכות טבילה ומיתקני ריסוס לצאן), תש״ך–1959“.


כ״ה בתשרי תש״ך (27 באוקטובר 1959)
  • קדיש לוז
    שר החקלאות
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.