תקנות הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (כספים)
תקנות הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (כספים) מתוך 
תקנות הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (כספים), התשנ״ב–1992
ק״ת תשנ״ב, 1182; תשנ״ג, 510; תש״ס, 874; תשס״א, 427, 599; תשס״ג, 256, 345; תשס״ו, 1146; תשס״ח, 621; תשס״ט, 229; תש״ע, 702; תשע״א, 492; תשע״ג, 330, 630; תשע״ד, 346, 408; תשע״ה, 2; תשע״ו, 118; תשע״ז, 524; תשע״ט, 3150.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 53, 66(ג), (ב), 99, 100(ב), 102 ו־139 לחוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, התש״ן–1990 (להלן – החוק), ובהסכמת שר האוצר לפי סעיפים 100(ב) ו־102 לחוק, אני מתקין תקנות אלה:
תוכן עניינים
פרק א׳: פרשנות
הגדרות [תיקון: תשנ״ג, תשס״א, תשס״א־2, תש״ע, תשע״ג, תשע״ד־2, תשע״ז]
בתקנות אלה –
”אגרות“ – אגרות לפי פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח משולב], התשל״ב–1972;
”בעל זכיון“ – בעל זכיון לשידורי טלויזיה, למעט חברת החדשות והטלויזיה הלימודית;
”בעל רישיון“ – בעל רישיון לשידורי טלוויזיה;
”דמי הפצה לוויינית“ – תשלומים שבעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה חבים בתשלומם לרשות לפי החוק, בעד הפצת שידורי הטלוויזיה שלהם באמצעות לוויין;
”דמי זכיון ראשונים“ – (בוטלה);
”דמי זכיון אחרונים“ – (בוטלה);
”דמי זכיון שוטפים“ – (בוטלה);
”המועצה“ – לרבות כל ועדת משנה שמינתה וכל מי שהסמיכה לענין תקנות אלה;
”המנהל“ – לרבות מי שהוא הסמיכו לענין תקנות אלה;
”הסדר נושים“ – ההסדר שאושר בהחלטת בית המשפט המחוזי בתל־אביב–יפו בתיק פש״ר 1392/03;
”הפרשי הצמדה“ – תוספת לסכום שנקבע, לפי שיעור העליה של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מהמדד שפורסם לאחרונה לפני תחילת תקופה ועד המדד שפורסם לאחרונה לפני סיומה;
”הרחבת זכיון“ – הגדלה קבועה בהיקף יחידת השידור של בעל זכיון, אשר נלווית לה הקטנת יחידת השידור או ביטול הזכיון של בעל זכיון אחר;
”חברת החדשות“ – (נמחקה);
”צמצום זכיון“ – הקטנה קבועה בהיקף יחידת השידור של בעל זכיון, אשר נלווית לה הגדלת יחידת השידור של בעל זכיון אחר או הענקת זכיון לבעל זכיון חדש;
”ריבית“ – ריבית בשיעור הקבוע בהגדרת ”הפרשי הצמדה וריבית“ בסעיף 1 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;
”רבעון“ – תקופה בת שלושה חודשים המתחילה באחד בינואר, באחד באפריל, באחד ביולי, ובאחד באוקטובר, לפי הענין; התקופה שמיום מתן זכיון עד תחילת הרבעון הבא, אם היא קצרה מרבעון – יראו אותה כחלק מהרבעון הבא, שיראוהו כמתחיל ביום מתן הזכיון;
”שנת זכיון“ – כל תקופה של שנים עשר חודשים במהלך תקופת תקפו של זכיון לשידורים שתחילתה ביום מתן הזכיון או באותו תאריך בשנים עוקבות, לפי הענין;
”שנת הזכיון הראשונה“ – (בוטלה);
”שנת הזכיון האחרונה“ – (בוטלה);
”שנת רישיון“ – כל תקופה של שנים עשר חודשים במהלך תקופת תוקפו של הרישיון לשידורים שתחילתה ביום 1 בינואר של שנה פלונית עד יום 31 בדצמבר באותה שנה;
”תקופת זכיון ראשונה“ – לענין ערוץ 2 תקופת הזיכיון המסתיימת ביום כ״ח בתשרי התשס״ו (31 באוקטובר 2005); לענין הערוץ השלישי – תקופת הזיכיונות לשידורים בערוץ השלישי;
”תקופת זיכיון שניה“, לעניין ערוץ 2 – תקופת הזיכיון שתחילתה ביום כ״ט בתשרי התשס״ו (1 בנובמבר 2005).
פרק ב׳: דמי זכיון ותמלוגים
סימן א׳ – שיעור דמי זכיון
שיעור דמי הזכיון [תיקון: תשנ״ג, תש״ס, תשס״א־2, תשס״ג־2, תש״ע, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ט]
(א)
בעל זיכיון ובעל רישיון ישלמו לרשות דמי זכיון שנתיים או דמי רישיון שנתיים, לפי העניין, בפריסה רבעונית, בשיעורים הקבועים בתקנה זו.
(ב)
דמי הזיכיון ודמי הרישיון שחייבים בהם בעל זיכיון או בעל רישיון, לפי העניין, יהיו חלקו היחסי של בעל הזיכיון או בעל הרישיון מצירוף ארבעת אלה:
(1)
הסכום הבסיסי כהגדרתו בתקנות משנה (ג), (ג1), (ג3) או (ג4), לפי הענין;
(2)
תקציב התפעול השוטף המאושר של חברת החדשות כפי שייקבע על פי תקנה 13(ב), לשנה שבעדה משתלמים דמי הזכיון או דמי הרישיון, לפי העניין;
(3)
(בוטלה);
(4)
לעניין בעל רישיון – דמי הפצה לוויינית כאמור בתקנת משנה (ג2).
חלקו היחסי של בעל זכיון לענין פסקאות (1) ו־(4), יהיה כיחס שבין גודל יחידת השידור שקבעה המועצה לבעל הזכיון בתחילת השנה, לבין כלל יחידות השידור שקבעה לכלל בעלי הזכיון באותו ערוץ, למעט הטלויזיה הלימודית וחברת החדשות ולעניין פסקה (2) – לפי חלוקה שווה בין בעלי הזיכיונות בכל ערוץ.
(ג)
לענין תקנת משנה (ב), ”הסכום הבסיסי“ לגבי בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 – סכום בשקלים חדשים כמפורט להלן:
(1)
לשנת הזכיון הראשונה של תקופת זכיון ראשונה – 24,750,000;
(2)
לשנת הזכיון השניה של תקופת זכיון ראשונה – 22,500,000;
(3)
לשנת הזכיון השלישית של תקופת זכיון ראשונה – 21,000,000;
(4)
לכל שנת זכיון שלאחר שנת הזכיון השלישית בתקופת זיכיון ראשונה כאמור, סכום השווה לסכום הבסיסי בעד שנת הזכיון שחלפה, כשהוא נושא הפרשי הצמדה לאותה תקופה ומוגדל בשיעור של אחוז אחד;
(5)
(פקעה);
(6)
על אף האמור בפסקה (4), בשנת הזיכיון שבה החלו השידורים בערוץ השלישי יוקטן הסכום הבסיסי, החל מהרבעון הראשון שלאחר מועד תחילת השידורים, ל־32,500,000 שקלים חדשים ובשנת הזיכיון שלאחריה ל־32,825,000 שקלים חדשים;
(7)
לשנת הזיכיון הראשונה של תקופת הזיכיון השניה – 35,831,000 ואולם החל ביום ג׳ בחשוון התשס״ז (25 באוקטובר 2006) – 29,277,000;
(8)
לשנת הזיכיון השניה של תקופת הזיכיון השניה – 29,570,000;
(9)
לשנות הזיכיון השלישית והרביעית של תקופת הזיכיון השניה – סכום השווה לסכום הבסיסי בעד שנת הזיכיון שחלפה, כשהוא נושא הפרשי הצמדה לאותה תקופה ומוגדל בשיעור של אחוז אחד;
(10)
לשנת הזיכיון החמישית של תקופת הזיכיון השניה – 30,466,000, ואולם החל ביום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010) – 18,297,000;
(11)
לשנת הזיכיון השישית של תקופת הזיכיון השניה – 18,479,970 ואולם מיום כ״ט בסיוון התשע״א (1 ביולי 2011) – 13,680,561;
(12)
לשנות הזיכיון השביעית והשמינית של תקופת הזיכיון השנייה – סכום השווה לסכום הבסיסי בעד שנת הזיכיון שחלפה, כשהוא נושא הפרשי הצמדה לאותה תקופה ומוגדל בשיעור של אחוז אחד ואולם מיום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) – סכום כמפורט בתקנת משנה (ג3);
(13)
לשנת הזיכיון התשיעית של תקופת הזיכיון השנייה – סכום כמפורט בתקנת משנה (ג3);
(14)
לשנת הזיכיון העשירית של תקופת הזיכיון השנייה – סכום כמפורט בתקנת משנה (ג3), ואולם מיום י׳ בטבת התשע״ה (1 בינואר 2015) – 9,936,286 שקלים חדשים;
(15)
לכל שנת זיכיון שלאחר השנה העשירית בתקופת הזיכיון השנייה – סכום השווה לסכום הבסיסי בעד שנת הזיכיון שחלפה, הנושא הפרשי הצמדה לאותה תקופה ומוגדל בשיעור של אחוז אחד בכל שנה ביחס לשנה החולפת.
(ג1)
לעניין תקנת משנה (ב), הסכום הבסיסי לגבי בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי – סכום בשקלים חדשים כמפורט להלן:
(1)
לשנת הזיכיון הראשונה – 29,234,000;
(2)
לשנת הזיכיון השניה – 22,234,000, ואולם לגבי התקופה שמיום כ״ח באדר ב׳ התשס״ג (1 באפריל 2003) עד יום ה׳ בחשוון התשס״ד (31 באוקטובר 2003) – בהתאם להסדר הנושים;
(3)
לשנת הזיכיון השלישית – 22,457,000;
(4)
לשנת הזיכיון הרביעית – 22,681,000, ואולם החל ביום כ״ט בתשרי התשס״ו (1 בנובמבר 2005) – 22,573,000;
(5)
לשנות הזיכיון החמישית עד השביעית – סכום השווה לסכום הבסיסי החל ביום כ״ט בתשרי התשס״ו (1 בנובמבר 2005), כשהוא נושא הפרשי הצמדה לאותה תקופה ומוגדל בשיעור של אחוז אחד בכל שנה ביחס לשנה החולפת;
(6)
לשנת הזיכיון השמינית – 23,489,000, ואולם החל ביום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010) – 13,411,000;
(7)
לשנת הזיכיון התשיעית – 13,545,110;
(8)
לשנות הזיכיון העשירית והאחת עשרה – סכום השווה לסכום הבסיסי בעד שנת הזיכיון שחלפה, כשהוא נושא הפרשי הצמדה לאותה תקופה ומוגדל בשיעור של אחוז אחד ואולם מיום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) – סכום כמפורט בתקנת משנה (ג3);
(9)
לשנת הזיכיון השתיים עשרה – סכום כמפורט בתקנת משנה (ג3);
(10)
לשנת הזיכיון השלוש עשרה – סכום כמפורט בתקנת משנה (ג3), ואולם מיום י׳ בטבת התשע״ה (1 בינואר 2015) – 9,936,286 שקלים חדשים;
(11)
לשנת הזיכיון הארבע עשרה – 10,035,649 ש״ח.
(ג2)
לעניין תקנת משנה (ב), דמי הפצה לוויינית – סכום בשקלים חדשים כמפורט להלן, בחלוקה שווה בין בעלי הרישיונות:
(1)
לתקופה שמיום י״ב בשבט התש״ע (27 בינואר 2010) עד יום ה׳ בטבת התשע״ב (31 בדצמבר 2011) – 7,400,000 שקלים חדשים;
(2)
לתקופה שמיום ו׳ בטבת התשע״ב (1 בינואר 2012) עד יום כ״ח בטבת התשע״ד (31 בדצמבר 2013) – 4,200,000 שקלים חדשים;
(3)
לתקופה שמיום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014) עד יום י״א בחשוון התשע״ח (31 באוקטובר 2017) – 2,100,000 שקלים חדשים לכל שנה;
(4)
לתקופה שמיום י״ב בחשוון התשע״ח (1 בנובמבר 2017) עד יום כ״ג בטבת התשע״ט (31 בדצמבר 2018) – 2,600,000 שקלים חדשים לשנה.
(ג3)
על אף האמור בתקנות משנה (ג) ו־(ג1), לגבי בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 ובעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי הסכום הבסיסי כאמור בתקנת משנה (ב), בעד התקופות המנויות בטור א׳ שלהלן הוא כמפורט בטור ב׳ שלצדו:
| טור א׳ | טור ב׳ |
|---|---|
|
(1) מיום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) עד יום כ״ח בטבת התשע״ד (31 בדצמבר 2013)
| 13,000,000 |
|
(2) מיום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014) עד יום ט׳ בטבת התשע״ה (31 בדצמבר 2014)
| 12,853,000 |
|
(3) (בוטלה)
|
(ג4)
לעניין תקנת משנה (ב), ”הסכום הבסיסי“ לגבי בעל רישיון – סכום בשקלים חדשים כמפורט להלן:
(1)
לשנת 2015 – 9,936,286 שקלים חדשים;
(2)
לשנת 2016 ולתקופה שמיום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) עד יום י״א בחשוון התשע״ח (31 באוקטובר 2017) – הסכום השווה לסכום הבסיסי בעד השנה הקלנדרית שחלפה, הנושא הפרשי הצמדה לאותה תקופה ומוגדל בשיעור של אחוז אחד בכל שנה ביחס לשנה החולפת;
(3)
לתקופה שמיום י״ב בחשוון התשע״ח (1 בנובמבר 2017) עד יום כ״ג בטבת התשע״ט (31 בדצמבר 2018) – 8,866,508 שקלים חדשים לשנה;
(4)
לכל שנה קלנדרית שלאחר שנת 2018 – הסכום השווה לסכום הבסיסי בעד השנה הקלנדרית שחלפה, הנושא הפרשי הצמדה לאותה תקופה ומוגדל בשיעור של אחוז אחד בכל שנה ביחס לשנה החולפת.
(ד)
הסכומים הנקובים בתקנת משנה (ג) ישאו הפרשי הצמדה מיום ח׳ בטבת התשנ״ג (1 בינואר 1993) ועד למועד תשלומם בפועל.
(ה)
על אף האמור בתקנת משנה (ד), הסכומים הנקובים בתקנות משנה (ג)(6) עד (ג)(15), (ג1), (ג3) ו־(ג4)(1) ו־(2) יישאו הפרשי הצמדה מיום ט״ו באלול התש״ס (15 בספטמבר 2000) עד מועד תשלומם בפועל.
(ו)
הסכומים הנקובים בתקנת משנה (ג2)(2), (3), (4) ו־(ג4)(3) ו־(4) יישאו הפרשי הצמדה לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי; בתקנת משנה זו –
”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני תום הרבעון;
”המדד היסודי“ – לעניין הסכום הנקוב בתקנת משנה (ג2)(2) – מדד חודש נובמבר 2012, לעניין הסכום הנקוב בתקנת משנה (ג2)(3) ו־(4) – מדד חודש נובמבר 2013 ולעניין הסכום הנקוב בתקנת משנה (ג4)(3) ו־(4) – מדד חודש ספטמבר 2017;
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
דמי זכיון בשל הרחבה, צמצום ופקיעה של זכיון [תיקון: תשנ״ג, תשע״ט]
(א)
הורחב או צומצם זכיונו של בעל זכיון, רשאית המועצה לקבוע כי ישתנו דמי הזכיון שהוא חייב בתשלומם לפי חלקו היחסי, כאמור בתקנה 2(ב), מתחילת הרבעון שלאחר ההרחבה או הצמצום כאמור, בהתאם לשינוי בגודל יחידת השידור שלו.
(ב)
בוטל או פקע רישיון, למעט בשל תום התקופה הנקובה בו, חייב בעל הרישיון שרישיונו בוטל או פקע בתשלום דמי הרישיון שהיה משלם אלמלא בוטל או פקע רישיונו, ואולם בעד לא יותר מ־12 חודשים ממועד ביטול רישיונו או פקיעתו.
סימן ב׳ – תמלוגים
הכנסות בעל זכיון [תיקון: תשס״א]
(א)
בתקנה זו –
”הכנסה“ – לרבות כל טובת הנאה או תמורה, בכסף או בשווה כסף, לרבות בדרך של קיזוז או חליפין ולמעט עמלות פרסום;
”מכירה“ – לרבות הרשאה לשימוש;
”תשדיר פרסומת“ – לרבות כל תשדיר שירות או חסות וכן כל תשדיר אחר או תכנית או חלק מהם הבאים לקידום שמו, שם עסקו או שם מוצריו או שירותיו של אדם, או לקידום מכירתם בתמורה כספית או אחרת;
”עמלות פרסום“ – עמלות ששולמו בידי בעל זכיון לסוכן פרסום בשל שיבוץ תשדיר פרסומת בשידורי בעל הזכיון;
”סוכן פרסום“ – למעט מי שבעל זכיון הינו בעל ענין בו, מי שהוא בעל ענין בבעל זכיון או מי שבעל ענין בבעל זכיון כאמור הינו בעל ענין בו.
(ב)
(ג)
לענין חישוב התמלוגים יראו את הכנסות בעל זכיון ככוללות כל הכנסה שלו או של מי מטעמו, במישרין או בעקיפין, עקב או בקשר עם ביצוע שידורים ומתן שירותים בהתאם לזכיונו, למעט תשלומי מס ערך מוסף (להלן – הכנסות בעל הזכיון); עיתוי ההכנסה בידי בעל הזכיון ייקבע בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים בישראל; כן יראו כהכנסת בעל הזכיון הכנסה שנתקבלה בידי אחר הקשור במישרין או בעקיפין בבעל זכיון, או בבעל ענין בבעל זכיון, בשל פעולה שביצע בעל הזכיון, אם היתה אותה הכנסה טעונה תמלוגים על פי תקנות אלה, לו היתה מתקבלת בידי בעל הזכיון בשל אותה הפעולה.
(ד)
מבלי לגרוע מכלליות האמור בתקנת משנה (ג), יראו כהכנסות בעל זכיון הכנסות –
(1)
משידור תשדירי פרסומת, מהפקתם או מרכישתם עבור מפרסם;
(2)
ממכירת זכויות קניין רוחני שהיו לבעל זכיון בדמויות או בנושאים שהופיעו בתכנית שנכללו במשדריו;
(3)
ממכירת עותקים לציבור מתכניות שנכללו במשדריו.
(ה)
השתתף אדם (בתקנת משנה זו – נותן המימון) בהוצאות הפקתה או רכישתה של תכנית ששידר בעל זכיון (בתקנת משנה זו – תכנית מימון) בתמורה לאזכור שמו, שם עסקו או שם מוצריו או שירותיו בתכניות בעל הזכיון, יראו את עלות ההפקה או הרכישה של תכנית המימון כהכנסת בעל הזכיון, וזאת מבלי לגרוע מכל הכנסה אחרת שקיבל בעל הזכיון בקשר לשידור תכנית המימון; ואולם רשאית המועצה, לבקשת בעל הזכיון, לקבוע ברוב של שני שלישים מבין חבריה ומנימוקים שיירשמו, כי לא יראו את עלות הפקת או רכישת תכנית המימון כהכנסות בעל הזכיון, כולה או חלקה, אם ראתה המועצה כי התקיימו שלושה אלה:
(1)
הפקת תכנית המימון או רכישתה לא היתה מתאפשרת ללא השתתפות נותן המימון עקב העלות החריגה באופן מיוחד של הפקתה או רכישתה;
(2)
יש בשידור תכנית המימון כדי לקדם ולשפר את השירותים הניתנים לצופי שידוריו של בעל הזכיון;
(3)
אזכור שמו של נותן המימון בשידורי בעל הזכיון סמוך לשידור תכנית המימון או במהלך שידורה נעשה, לדעת המועצה, בהיקף סביר, ללא אזכור שם עסקו, או שם מוצריו או שירותיו.
(ו)
מבלי לגרוע מכלליות האמור בתקנת משנה (ג), התקשר בעל זכיון בעסקה עם בעל ענין בו או בבעל זכיון אחר, במישרין או בעקיפין, או עם מי שבעל ענין כאמור הינו בעל ענין בו, במישרין או בעקיפין, והיו הכנסות בעל הזכיון בשל העסקה האמורה נמוכות מההכנסות המתקבלות מעסקאות דומות במהלך עסקיו הרגיל, יראו את הכנסות בעל הזכיון מהעסקה האמורה כהכנסות שהיו צפויות לו מעסקה דומה במהלך עסקיו הרגיל.
(ז)
קיבל בעל זכיון תמורה כוללת אשר חלקה חייב בתמלוגים על פי תקנה זו וחלקה אינו חייב בתמלוגים, ייקבע החלק היחסי בתמורה החייב בתמלוגים, לפי יחס הפעולות אשר הכנסות בעל הזכיון בעדן חייבות בתמלוגים, לסך כל הפעולות שבעדן ניתנה התמורה; היחס האמור ייקבע בידי המנהל לאחר שמיעת בעל הזכיון.
(ח)
על החלטות המנהל, לפי תקנת משנה (ז), רשאי בעל זכיון לערור לפני המועצה, לפי נוהל שתקבע.
שיעור התמלוגים [תיקון: תשנ״ג, תשס״א, תשע״א, תשע״ג־2]
(א)
שיעור התמלוגים יהיה שמונה אחוזים מהכנסות בעל הזכיון; ואולם החל ביום תחילת השידורים בערוץ השלישי, יהיה שיעור התמלוגים ארבעה אחוזים מהכנסות בעל הזיכיון; לענין זה, ”שידורים“ – שידורי טלוויזיה הכוללים תשדירי פרסומת, שאינם שידורי ניסיון.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), שיעורי התמלוגים יהיו כמפורט להלן:
(1)
בשנת 2010 – 1%;
(2)
בשנת 2011 – 1.75%;
(3)
בשנת 2012 – 2.5%;
(4)
החל ביום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) – 0%.
[תיקון: תשנ״ג, תשס״ג, תש״ע, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ט]
(בוטלה).
סימן ג׳ – מועדים והוראות שונות
מועדי תשלום [תיקון: תשנ״ג, תשס״א, תש״ע, תשע״ג, תשע״ד־2, תשע״ז]
(א)
בתקנה זו –
”הרבעון הראשון“ – הרבעון שתחילתו ביום מתן הזכיון או הרישיון לפי העניין;
(ב)
בעל זיכיון ובעל רישיון ישלמו את דמי הזיכיון או את דמי הרישיון, לפי העניין, למעט דמי הזיכיון או דמי הרישיון בעד הרבעון הראשון, בתשלומים רבעוניים, ביום הראשון של כל רבעון; המנהל ימסור לבעל הזיכיון או לבעל הרישיון הודעה על שיעור התשלום הרבעוני, בהתאם לתחשיב שיערוך לפי תקנות אלה, לא יאוחר מ־14 ימים לפני תחילת כל רבעון.
(ב1)
על אף האמור בתקנה 2(א) ובתקנות משנה (ב) ו־(ד) לתקנה זו, יחולו הוראות אלה:
(1)
המנהל רשאי להתיר לבעל זיכיון או לבעל רישיון, על פי בקשה שהגיש ובשים לב למועדים שבהם שולמו דמי הזיכיון או דמי הרישיון, לפי העניין, בתקופה שלפני מועד הגשת הבקשה, לשלם את דמי הזיכיון או דמי הרישיון, לפי העניין, בתשלומים חודשיים, שישולמו ביום העסקים הראשון של כל חודש, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מן היום הראשון של הרבעון; המנהל רשאי להורות כאמור לגבי כל דמי הזיכיון או כל דמי הרישיון לפי העניין, או לגבי מרכיב שלהם כמפורט בתקנה 2(ב);
(2)
היתר כאמור בפסקה (1) יינתן –
(א)
לגבי רבעון אחד או יותר, ובלבד שלא יינתן לתקופה העולה על ארבעה רבעונים ברציפות;
(ב)
לאחר שראה המנהל כי לא יהיה במתן ההיתר כדי לפגוע באפשרותה של הרשות או של חברת החדשות, לפי העניין, לבצע את תפקידיה על פי התקציב שאושר לה;
(3)
ראה המנהל כי –
(א)
בעל זיכיון או בעל רישיון אשר ניתן לו היתר כאמור בפסקה (1) אינו עומד בתנאי התשלום כפי שנקבעו בהיתר, רשאי הוא לשלול מבעל הזיכיון או מבעל הרישיון לפי העניין, את ההיתר לרבעון אחד או לכמה רבעונים, והכל כפי שיורה;
(ב)
היתרים שניתנו כאמור בפסקה (1) פוגעים ביכולתה של הרשות או של חברת החדשות, לפי העניין, לבצע את תפקידיה על פי התקציב שאושר לה, רשאי הוא להורות על ביטול כל ההיתרים, לפי העניין, החל ממועד שיורה;
(4)
ניתן היתר כאמור בפסקה (1), ימסור המנהל לבעל הזיכיון או לבעל הרישיון לפי העניין, הודעה על סכום התשלום החודשי, בהתאם לתחשיב שיערוך לפי תקנות אלה, לא יאוחר מ־7 ימים לפני תחילת כל חודש שבו יש לשלם תשלום כאמור.
(ב2)
בעל זיכיון ישלם את דמי ההפצה הלוויינית לשנים 2010 עד 2012, כאמור בתקנה 2(ג2), בתוך 14 ימים מיום תחילתן של תקנות הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (כספים) (תיקון), התשע״ג–2012, ויחולו לעניין מועד זה הוראות תקנה 7.
(ג)
בעל זכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 ישלם את דמי הזכיון בעד הרבעון הראשון בהתאם לחלקו היחסי בסכום הבסיסי כאמור בתקנה 2 ובהתאם לחלקה היחסי של תקופה זו בשנת הזכיון הראשונה, בתוספת מקדמה בסך 1,000,000 שקלים חדשים על חשבון התשלום האמור בתקנת משנה (ד) (להלן – מקדמת הזיכיון) – תוך 15 ימים מהיום שהודיעה לו המועצה על זכייתו במכרז; חל יום מתן הזכיון לאחר המועד האמור, יחושבו דמי הזכיון בעד הרבעון הראשון לפי יום תחילתו הנקוב בהודעת המועצה.
(ג1)
הוראות תקנת משנה (ג) יחולו על בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי בשינוי זה שבמקום ”1,000,000 שקלים חדשים“ יבוא ”2,000,000 שקלים חדשים בתוספת הפרשי הצמדה מיום ט״ו באלול התש״ס (15 בספטמבר 2000) עד מועד תשלומה בפועל“.
(ג2)
בעל רישיון ישלם את דמי הרישיון בעד הרבעון הראשון בהתאם לסכום הבסיסי כאמור בתקנה 2(ג4) ובהתאם לחלקה היחסי של תקופה זו בשנה קלנדרית, בתוספת מקדמה בסך 5,000,000 שקלים חדשים על חשבון התשלום האמור בתקנת משנה (ד) (להלן – מקדמת הרישיון) – בתוך 15 ימים מהיום שהודיעה לו המועצה על מתן הרישיון; חל יום מתן הרישיון לאחר המועד האמור, יחושבו דמי הרישיון בעד הרבעון הראשון לפי יום תחילת הרישיון הנקוב בהודעת המועצה.
(ד)
אישרה המועצה את תקציב התפעול השוטף הראשון של חברת החדשות, ישלם בעל זכיון או בעל רישיון, לפי העניין, גם את חלקו היחסי בתקציב התפעול השוטף של חברת החדשות, כאמור בתקנה 2(ב)(2), בעד הרבעון המתחיל ביום שניתן הזכיון או הרישיון לחברת החדשות בניכוי המקדמה – תוך 15 ימים מאישור התקציב האמור.
(ה)
נדחה יום מתן הזכיון או יום מתן הרישיון, לפי העניין, מהיום שהודיעה עליו המועצה כאמור בתקנת משנה (ג) או (ג2), לפי העניין, יערוך המנהל את ההתאמות המתבקשות בתשלומי דמי הזכיון או דמי הרישיון, לפי העניין.
(ו)
חל רבעון מסויים בשתי שנות זכיון או בשתי שנות רישיון עוקבות, ייקבע הסכום הבסיסי ברבעון זה על פי חלקן היחסי של התקופות ברבעון זה, כל אחת לפי שנת הזכיון או שנת הרישיון שבה היא חלה.
(ז)
בעל זכיון או בעל רישיון ישלם את דמי הזכיון או דמי הרישיון, לפי העניין, בעד הרבעון האחרון בתקופת זכיונו או רישיונו, שהוא התקופה המתחילה ביום פקיעת הזכיון או ביום פקיעת הרישיון, כשהסכום הבסיסי מחושב לפי חלקה של תקופה זו בתוך שנת הזכיון או שנת הרישיון האחרונה.
(ח)
בעל זכיון ישלם את התמלוגים המגיעים ממנו בתשלומים חודשיים, שיבוצעו ביום ה־21 בכל חודש, בשל הכנסותיו בחודש הקודם (להלן – מועד התשלום החודשי); ואולם המנהל רשאי להתיר לבעל זיכיון, על פי בקשה שהגיש ובשים לב למועדים שבהם שולמו התמלוגים בתקופה שלפני מועד הגשת בקשה כאמור, לשלם את התמלוגים כאמור, לתקופה שיורה המנהל, בתשלום רבעוני, שיבוצע ביום ה־21 בחודש שלאחר תום כל רבעון, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועדי התשלום החודשי שחלו באותו רבעון עד מועד התשלום בפועל; ראה המנהל כי בעל הזיכיון לא משלם את התמלוגים במועד, רשאי הוא לבטל היתר שנתן כאמור.
ריבית פיגורים [תיקון: תש״ע, תשע״ג, תשע״ד־2, תשע״ז]
דמי זיכיון, דמי רישיון ותמלוגים שלא שולמו במועד שנקבע לתשלומם בתקנות אלה, ישאו ריבית פיגורים מהמועד שנקבע לתשלומם ועד מועד תשלומם בפועל, וזאת מבלי לגרוע מכל סעד או סמכות אחרת הנתונה לרשות עקב אי תשלום כאמור.
מועד העברת יתרת תמלוגים [תיקון: תשס״ח]
הרשות תעביר לאוצר המדינה את התמלוגים, לאחר קיזוז החזרי התשלומים כאמור בסעיף 53 לחוק אחת לשישה חודשים, באחד בפברואר בגין התקופה שהסתיימה בסוף דצמבר ובאחד באוגוסט בגין התקופה שהסתיימה בסוף יוני.
דוחות [תיקון: תש״ע, תשע״ז]
בלי לגרוע מהוראות סעיף 108 לחוק, מהוראות זיכיונו של בעל זיכיון או מהוראות רישיונו של בעל רישיון, יהיה בעל זיכיון או בעל רישיון מחויב להגיש למנהל, לפי דרישותיו מפעם לפעם, כל דוח או נתון שידרוש המנהל לרבות העתק מכל הסכם שעניינו הכנסות בעל הזיכיון או בעל הרישיון, והעתק מכל דוח המוגש לכל רשות על פי דין הכולל הכנסות בעל הזיכיון או בעל הרישיון, ולרבות צירוף חוות דעת של רואה חשבון על בקרת הנתונים או הדוח הנוגעים להכנסות בעל הזיכיון או בעל הרישיון כפי שדווחו למנהל, לפי העניין.
החזרים [תיקון: תשנ״ג, תשע״ז]
בעל זכיון או בעל רישיון לא יהיה זכאי להחזר או הפחתה מדמי זכיון או מדמי הרישיון, לפי העניין, תמלוגים או כל חלק מהם, בשל ביטול זכיונו או רישיונו, פקיעתו, הגבלתו או צמצומו, או בשל שינוי בתנאי הזכיון או הרישיון; לענין זה, ”דמי זכיון“ ו”דמי רישיון“ – כפי שנקבעו בהודעת המנהל בתחילת הרבעון.
תשלומי חובה [תיקון: תשע״ז]
(א)
תשלומים של בעל הזכיון ובעל הרישיון לפי פרק זה אין בהם כדי לגרוע מחובת תשלום של כל אגרה, מס או תשלום חובה אחר החלים על בעל הזכיון או בעל הרישיון לפי כל דין אחר.
(ב)
בעל הזכיון ובעל הרישיון יוסיפו לתשלומיהם לפי פרק זה מס ערך מוסף במידה שחל על פי דין.
פרק ג׳: חברת החדשות
סימן א׳ – תפעול שוטף
תפעול שוטף [תיקון: תשע״ז]
(א)
הרשות תממן את תקציב התפעול השוטף המאושר של חברת החדשות, כפי שייקבע על פי תקנה 13(ב), לפי המרכיבים כמפורט להלן, אשר יפורשו בכפוף לכללי החשבונאות המקובלים בישראל, לפי קביעת המועצה:
(1)
שכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התשי״ח–1958, לעובדי חברת החדשות;
(2)
תשלומים לרכישת שירותים, בארץ או מחוצה לה;
(3)
הוצאות הנהלה, הוצאות כלליות והוצאות מימון;
(4)
רכישת זכויות לשירותי סוכנויות ידיעות וסיקור־חדשות, רכישת זכויות שידור אחרות ורכישת זכויות שימוש בלוויינים;
(5)
הוצאות שכירת מבני חברת החדשות, כלי רכבה וציודה;
(6)
הוצאות רכישת ציוד מתכלה;
(7)
הוצאות שוטפות אחרות הדרושות לחברת החדשות במהלך העסקים הרגיל;
(8)
תשלומי מסים, אגרות ותשלומי חובה אחרים בשל הפריטים שבפסקאות (1) עד (7).
(ב)
נוסף על האמור לעיל, יכלול תקציב תפעולה השוטף של חברת החדשות החזר הלוואות שקיבלה מהרשות בשנת התקציב החולפת, בשל חריגות מתקציב התפעול השוטף, כאמור בתקנה 13(ה).
(ג)
מרכיבים בתקציבה של חברת החדשות אשר לא פורטו בתקנות משנה (א) ו־(ב), ימומנו בידי בעל הזכיון או בעל הרישיון, לפי העניין, בדרך של רכישת מניות רכוש בחברת החדשות, כאמור בסעיף 70 לחוק.
תקציב חברת החדשות [תיקון: תשנ״ג, תשס״א־2, תש״ע]
(א)
חברת החדשות תכין תקציב לפעילותה בשל כל שנה, ותגיש אותו למועצה, לא יאוחר מ־75 ימים לפני תחילת השנה (להלן – תקציב חברת החדשות); בתקציב חברת החדשות יפורטו כל רכיביו, לרבות הרכיבים המפורטים בתקנה 12, ותהיה הפרדה בין תקציב התפעול השוטף כאמור בתקנה 12, לבין תקציב שאיננו לתפעול שוטף, תקציב לתפעול שוטף שנועד למימון הוצאות תחליפיות לרכישת מניות רכוש ותקציב רזרבה לכיסוי אירועים חריגים; התקציב יהיה בשקלים חדשים, מחושב בערכי יום הגשתו ויפורטו בו לוח הזמנים החדשי לשימוש בתקציבים השונים.
(ב)
תקציב התפעול השוטף, כאמור בתקנת משנה (א), טעון אישור המועצה, ורשאית המועצה להתנות את אישורה בשינויו (בתקנות אלה – תקציב התפעול השוטף המאושר). כל עוד לא אושר לחברת החדשות תקציב התפעול השוטף, יהיה התקציב שווה לתקציב התפעול השוטף המאושר לחברת החדשות לשנה החולפת או התקציב המזערי הקבוע בזיכיון חברת החדשות לשנה זו, לפי הגבוה, כשהוא נושא הפרשי הצמדה.
(ג)
על אף האמור בתקנת משנה (א), תכין חברת החדשות את תקציב התפעול השוטף שלה לתקופה המתחילה ביום מתן הזכיון לחברת החדשות והמסתיימת ביום 31 בדצמבר של אותה שנה (להלן – תקופת ההתחלה) ותגיש אותו לאישור המועצה לא יאוחר מ־15 ימים לפני שתחל בשידוריה; אולם, רשאית חברת החדשות, באישור המועצה, להכין תקציב תפעול שוטף לשנה מלאה, כאמור בתקנת משנה (א), ולצרף לו את תקציב התפעול השוטף לתקופת ההתחלה.
(ד)
הרשות תעביר לחברת החדשות את סכומי מימון הוצאות התפעול השוטף על פי תקציב התפעול השוטף המאושר לאותה שנה, בתשלומים רבעוניים, תוך 7 ימים מתחילת כל רבעון, כאשר בכל תשלום כאמור יהיה חלק שווה מתקציב התפעול השוטף המאושר, כשהוא נושא הפרשי הצמדה מיום מסירת הודעת המנהל כאמור בתקנה 6(ב), עד העברתו בפועל.
(ה)
חברת החדשות לא תחרוג מתקציב התפעול השוטף המאושר, אלא אם כן קיבלה מראש את אישור המועצה לחריגה אולם תוספת הפרשי הצמדה לתקציב לא תיראה כחריגה לעניין זה; אישרה המועצה חריגה כאמור, תעביר הרשות לחברת החדשות הלוואה לכיסוי החריגה, במועד שתקבע המועצה; ההלוואה תוחזר לרשות בדרך של קיזוז מתקציב התפעול השוטף של חברת החדשות לשנה שלאחר מכן, כשהיא נושאת הפרשי הצמדה וריבית ממועד נתינתה ועד מועד השבתה.
(ה1)
המועצה רשאית להורות כי הלוואה שנתנה הרשות לחברת החדשות של ערוץ 2 לפי תקנת משנה (ה), בשנת הכספים 2003 בסך של 2,635,466 שקלים חדשים לכיסוי גירעון שנוצר עד לתום שנת הכספים 2002 עקב נסיבות מיוחדות, תהפוך למענק; המועצה רשאית להתנות את מתן המענק בתנאים שתורה.
(ו)
נותרו בסוף שנה יתרות בלתי מנוצלות בתקציב התפעול השוטף של חברת החדשות (בתקנת משנה זו – היתרות), יועברו היתרות לרשות תוך 15 ימים מתום השנה; חברת החדשות רשאית להודיע לרשות, לא יאוחר מה־15 בדצמבר של אותה שנה, על סכום אשר לפי הערכותיה היתרות לא יפחתו ממנו; הודיעה כאמור, יופחת סכום זה מתקציב התפעול השוטף המאושר של חברת החדשות, לענין קביעת דמי הזכיון בלבד, כאמור בתקנה 2(ב)(2).
סימן ב׳ – רכישת מניות בחילופי בעלי זכיון
רכישת מניות רכוש בחילופי בעלי זכיון
(א)
בעל זכיון חדש (להלן – הקונה) הבא במקום בעל זכיון שזכיונו לאותה יחידת שידור בוטל או שפג תוקפו, לפי קביעת המועצה (להלן – המוכר), חייב ברכישת מניות הרכוש של המוכר בחברת החדשות, כמשמעותן בסעיף 66(א)(2) לחוק, והמוכר חייב למוכרן לו.
(ב)
נמנע אחד מבעלי הזכיונות מביצוע השקעות נדרשות בחברת החדשות (בסעיף זה – בעל הזכיון הנמנע) ובעלי הזכיונות האחרים רכשו מניות רכוש נוספות בחברת החדשות, חייב בעל זכיון חדש הבא במקום בעל הזכיון הנמנע, לרכוש מבעלי הזכיונות האחרים חלק יחסי ממניות הרכוש שלהם, באופן שיביא לחלוקת מניות הרכוש בין כל בעלי הזכיון כיחס שבין יחידות השידור שלהם, והוראות תקנה 15 יחולו בשינויים המחוייבים.
התמורה בעד הרכישה
(א)
תמורת רכישת מניות הרכוש ישלם הקונה למוכר חלק יחסי מערך נכסי חברת החדשות במועד הרכישה, למעט נכסים שהוצאות רכישתם או שכירתם כלולות בהוצאות התפעול השוטף, על פי תקנה 12, כיחס שבין יחידת השידור של המוכר לכלל יחידות השידור של בעלי הזכיון.
(ב)
ערך נכסי חברת החדשות, כאמור בתקנת משנה (א), ייקבע בידי שמאי שתמנה המועצה על חשבון הקונה והמוכר, שיערוך שומתו על יסוד ההנחה כי רואים את חברת החדשות כעסק נמשך, ועל יסוד ההנחה כי המניות נמכרות ממוכר מרצון לקונה מרצון.
(ג)
על אף האמור בתקנת משנה (ב), רשאים הקונה והמוכר להודיע למועצה על קביעת מחיר מוסכם למניות.
(ד)
הרשות רשאית להורות כי עקב הרכב נכסי חברת החדשות, ייערכו שומות נפרדות לחלקים שונים מנכסיה בידי שמאים שונים, ורשאית היא ליתן כל הנחיה נדרשת לעריכת השומה.
(ה)
הקונה ישלם למוכר את תמורת המניות לא יאוחר ממתן זכיונו (להלן – המועד הקובע).
(ו)
מחיר מניות הרכוש הנמכרות נושא הפרשי הצמדה ממועד קבלת שומת נכסי החברה עד למועד תשלומו בפועל.
(ז)
במועד הקובע, יבוצע תשלום מחיר המניות למוכר כנגד העברתן לבעלות הקונה, נקיות מכל שעבוד, עיקול או זכות צד ג׳, והצדדים ישאו שווה בשווה בהוצאות ההעברה.
רכישת מניות הצבעה בחילופי בעלי זכיון
(א)
הוראות תקנה 14(א) יחולו גם על מכירה ורכישה של מניות ההצבעה שבידי בעל זכיון בחברת החדשות, כמשמעותן בסעיף 66(א)(1) לחוק.
(ב)
בוטל זכיונו של בעל זכיון או פג תוקפו, וטרם הוענק הזכיון לבעל זכיון חדש, חייב בעל הזכיון שזכיונו פג או בוטל למכור את מניות ההצבעה שבידיו לבעלי הזכיון הנותרים או למי שהמועצה תורה, בחלקים שתקבע המועצה, והקונים חייבים לקנותם ממנו ולמוכרם לבעל הזכיון החדש עם הענקת זכיונו; הוראות אלה יחולו, בשינויים המחוייבים, על מכירת חלק יחסי ממניות ההצבעה של בעל זכיון שזכיונו צומצם.
(ג)
מניות ההצבעה יימכרו תמורת ערכן הנקוב, ויועברו לקונה נקיות מכל שעבוד, עיקול או זכות צד ג׳, במועד העברת מניות הרכוש וכתנאי לרכישתן.
פרק ד׳: החזר תשלומי מימון תחנות שידור בפקיעת זכיון או ביטולו
דרך החזר תשלומי מימון
(א)
בתקנה זו –
”תשלומי מימון“ – תשלומי מימון, תכנון, הקמה והפעלה של תחנות שידור ראשיות כאמור בסעיף 51 לחוק;
”הכללים“ – כללים שקבעה המועצה לפי סעיף 53 לחוק לענין החזר תשלומי מימון לבעל זכיון;
”בעל זכיון לשעבר“ – בעל זכיון אשר שילם תשלומי מימון לרשות וזכיונו פקע או בוטל לפני שהוחזרו לו כל תשלומי המימון, בהתאם לאמור בכללים;
”בעל זכיון נכנס“ – בעל זכיון אשר זכיונו ניתן לאחר מועד ביטול או פקיעת זכיונו של בעל זכיון לשעבר.
(ב)
במועד פקיעת זכיונו של בעל זכיון לשעבר או ביטולו, יחשב המנהל את יתרת התשלומים שבעל הזכיון לשעבר זכאי היה לקבלם על פי הכללים, במועד האמור (להלן – יתרת תשלומי המימון).
(ג)
בעל זכיון נכנס יעביר לבעל הזכיון לשעבר את יתרת תשלומי המימון תוך 30 ימים ממתן זכיונו, ויראו בהעברה זו ביצוע תשלומי מימון לרשות מאת בעל הזכיון הנכנס כאמור בכללים, והחזר יתרת תשלומי המימון לבעל הזכיון לשעבר בידי הרשות.
(ד)
ניתנו זכיונות למספר בעלי זכיונות נכנסים במועדים סמוכים, לאחר פקיעת או ביטול זכיונם של מספר בעלי זכיונות יוצאים, יעבירו בעל הזכיונות הנכנסים, בחלקים שווים, את כל יתרת תשלומי המימון של כל בעלי הזכיונות היוצאים.
(ה)
יתרת תשלומי המימון שהחזרם מגיע לבעל זכיון לשעבר על פי תקנה זו ישאו הפרשי הצמדה וריבית צמודה בשיעור 3% לשנה ממועד ביטול הזכיון או פקיעתו ועד להעברתם בפועל.
פרק ה׳: הוראת שעה
הוראת שעה [תיקון: תשנ״ג, תשס״א, תשס״א־2, תשס״ו, תשס״ח, תשס״ט, תש״ע, תשע״א, תשע״ג־2]
(א)
על אף האמור בתקנה 4, בשנת הזכיון הראשונה בתקופת זכיון ראשונה (להלן – שנת הפטור) לא ישלם בעל זכיון תמלוגים על הכנסותיו; פטור כאמור יחול, על אף האמור בתקנה 4(ג) לענין עיתוי ההכנסה, רק על תמלוגים מהכנסות מביצוע שידורים או מתן שירותים שבוצעו או ניתנו כולם בשנת הפטור.
(ב)
הוראות תקנת משנה (א) יחולו על בעל זיכיון בערוץ השלישי, בשינוי זה שבמקום ”בשנת הזיכיון הראשונה“ יבוא ”בשמונה עשר החודשים הראשונים“.
(ג)
על אף האמור בתקנה 2(ג) ו־(ד) יראו, עד יום י״ג בתשרי התשס״ב (30 בספטמבר 2001), כאילו אחרי פסקה (4) בתקנה 2(ג) לתקנות האמורות נאמר:
”(5)
לשנות הזיכיון השביעית והשמינית, ייתוסף על הסכום האמור בפסקה (4), סכום כולל של 14,720,000 שקלים חדשים, אשר יישא הפרשי הצמדה מיום כ״ט בתמוז התש״ס (1 באוגוסט 2000), עד יום התשלום בפועל“.
(ד)
על אף האמור בתקנה 2, הרשות תעביר החזר חד–פעמי של דמי זיכיון בסכום של 5,329,000 שקלים חדשים לכל מי שהיה בעל זיכיון בערוץ 2 ביום כ״ח בתשרי התשס״ו (31 באוקטובר 2005); הסכום האמור יישא ריבית בשיעור של 4.72% מיום כ״ו באדר התשס״ו (26 במרס 2006) עד יום התשלום בפועל; החזר דמי הזיכיון ישולם בתשלום אחד, בתוך ארבעה עשר ימים מיום פרסומן של תקנות אלה.
(ה)
על אף האמור בתקנה 8, הרשות תעביר ביום י״ז בניסן התש״ע (1 באפריל 2010) לאוצר המדינה את התמלוגים, לאחר קיזוז החזרי התשלומים כאמור בסעיף 53 לחוק, בשל התקופות שהסתיימו ביום כ״ב בטבת התשס״ח (31 בדצמבר 2007), ביום כ״ז בסיוון התשס״ח (30 ביוני 2008), וביום ד׳ בטבת התשס״ט (31 בדצמבר 2008).
(ו)
על אף האמור בתקנה 6(ח), בעל זיכיון ישלם את התמלוגים המגיעים ממנו בעד שנת 2010 ובעד שני הרבעונים הראשונים של שנת 2011 ביום א׳ באב התשע״א (1 באוגוסט 2011).
(ז)
על אף האמור בתקנה 6(ח), בעל זיכיון ישלם את התמלוגים המגיעים ממנו בעד הרבעון הראשון של שנת 2013 ביום י״ד באב התשע״ג (21 ביולי 2013).
החזר בעד השנים 2006 עד 2009 [תיקון: תש״ע]
(א)
בעד שנות הכספים 2006 עד 2009 תעביר הרשות לטלוויזיה הלימודית, סכום של 1,535,000 שקלים חדשים; סכום של 1,408,000 מתוך הסכום האמור ישולם בתשלום אחד בתוך 14 ימים מיום פרסומן של תקנות אלה, והיתרה תועבר לטלוויזיה הלימודית באמצעות קיזוז חובותיה לרשות.
(ב)
בעד שנות הכספים 2006 עד 2009 תעביר הרשות למי שהיה בעל זיכיון בשנת כספים מהשנים האמורות, סכומים בשקלים חדשים כמפורט להלן, באמצעות קיזוז חובות של בעלי הזיכיון לרשות:
(1)
שידורי קשת בע״מ – 14,346,000, וכן 1,429,000 בשל הרבעון האחרון של שנת 2009;
(2)
רשת נוגה בע״מ – 15,653,000, וכן 1,942,000 בשל הרבעון האחרון של שנת 2009;
(3)
ישראל 10 – שידורי הערוץ השלישי בע״מ – 23,113,000, וכן 2,652,000 בשל הרבעון האחרון של שנת 2009.
דחיית חובות – סכומים מרביים [תיקון: תש״ע]
החובות שבעלי הזיכיונות רשאים לשלמם במועד התשלום הדחוי לפי הוראות סעיף 102א1(ג)(1) לחוק, יהיו בסכומים שאינם עולים על הסכומים בשקלים חדשים המפורטים להלן בתוספת הפרשי הצמדה מיום י״ב בשבט התש״ע (27 בינואר 2010), עד מועד התשלום בפועל:
(1)
שידורי קשת בע״מ – עד 9,462,000;
(2)
רשת נוגה בע״מ – עד 8,224,000;
(3)
ישראל 10 – שידורי הערוץ השלישי בע״מ – עד 14,785,000.
התאמות בשל הסדר נושים [תיקון: תש״ע]
על אף האמור בתקנות אלה, סכום של 2,534,643 שקלים חדשים שלא שולם בשל דמי זיכיון לחלק משנת 2003 בעקבות הסדר הנושים, לא יישא הפרשי הצמדה וריבית עד יום י״ב בשבט התש״ע (27 בינואר 2010).
[תיקון: תשע״ז]
תוספת (בוטלה)
כ׳ בסיון התשנ״ב (21 ביוני 1992)
- יצחק שמיר
ראש הממשלה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.