תקנות המים (סדרי הדין לפני בית הדין לעניני מים ובערעורים על החלטותיו)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
תקנות המים (סדרי הדין לפני בית הדין לעניני מים ובערעורים על החלטותיו) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות המים (סדרי הדין לפני בית הדין לעניני מים ובערעורים על החלטותיו), תשכ״ו–1966

תקנות בדבר סדרי הדין לפני בית הדין לעניני מים


ק״ת תשכ״ו, 2595; תשל״ו, 1186; תשל״ח, 1475; תש״ם, 1334, 2290.


בתוקף סמכותי לפי סעיף 147 לחוק המים, תשי״ט–1959, ובתוקף שאר הסמכויות הנתונות לי לפי כל דין, אני מתקין תקנות אלה:


הגדרות
בתקנות אלה –
”חוק המים“ – חוק המים, תשי״ט–1959;
”חוק המדידה“ – חוק מדידת מים, תשט״ו–1955;
”בית דין“ – בית דין לעניני מים שהוקם לפי סעיף 140 לחוק המים;
”תובענה“ – לרבות –
(1)
ערר לפי סעיפים 13, 16, 22א(ג), 31, 34, 35(ד), 43, 44ט, 44יא(א), 44יד(ד), 44טז(א), 44יט(ב), 61, 75, 89, 98 או 124ה לחוק המים (להלן – ערר מים) וערר לפי סעיף 119 לחוק המים (להלן – ערר על היטל);
(2)
ערר לפי סעיף 8 לחוק הניקוז (להלן – ערר ניקוז) וערר לפי סעיף 42 לחוק הניקוז (להלן – ערר על שומה);
(3)
ערר לפי סעיף 9 לחוק הקידוח (להלן – ערר קידוח);
(4)
ערר לפי סעיף 8(ו) לחוק המדידה (להלן – ערר מדידה);
(5)
בקשה להכרעת בית הדין בעניני פיצויים לפי סעיפים 18, 44(ב), 44כב(ג), 79(ב)(2) או 94 לחוק המים, ולפי סעיפים 6(ג), 35(א) או 53(ג) לחוק הניקוז (להלן – בקשה).
”משיב“ –
(1)
בערר מים לפי סעיפים 13, 16, 22א(ג), 31, 34, 35(ד), 43, 44ט, 44יא(א), 44יד(ד), 44טז(א), 44יט(ב), 44כב(ג), 98, או 124ה, בערר על היתר או צו לפי סעיף 98 ובבקשה לפי סעיפים 18 ו־44(ב) לחוק המים – נציב המים;
(2)
בערר מים לפי סעיפים 61 או 75, בערר על אישור לפי סעיף 98 לחוק המים ובערר על היטל – שר החקלאות;
(3)
בערר ניקוז ובבקשה לפי סעיפים 6(ג) או 53(ג) לחוק הניקוז – נציב המים;
(4)
בערר קידוח – נציב המים;
(5)
בערר מדידה – נציב המים;
(6)
בערר על שומה – רשות הניקוז;
(7)
בבקשה לפי סעיפים 79(ב)(2) או 94 לחוק המים – רשות המים;
(8)
בבקשה לפי סעיף 35(א) לחוק הניקוז – רשות הניקוז, ואם פעל נציב המים לפי סעיף 50 לחוק הניקוז – נציב המים.
הגשת תובענה
תובענה תוגש בחמישה עותקים לבית הדין שבאזור שיפוטו נמצא הנכס אליו מתייחסים הצו, ההודעה או ההחלטה, נשוא הערר או הבקשה.
מקום מסירת תובענה
כתב התובענה יימסר לבית הדין במקום מושבו.
חתימת תובענה
כתב התובענה ייחתם ביד העורר או המבקש או בא כוחם.
מועד להגשת ערר מים וערר ניקוז
ערר מים, למעט ערר לפי סעיפים 22א(ג), 31, 44ט, 44יד(ד) או 124ה לחוק המים, וערר ניקוז יוגשו תוך 60 יום לאחר פרסום הצו או ההודעה או לאחר מסירת ההודעה על הצו, ההחלטה, ההוראה או הפעולה נשוא הערר.
מועד להגשת בקשה
בקשה תוגש תוך 60 יום לאחר מסירת ההחלטה על קביעת הפיצויים.
פרטי כתב התובענה
בתובענה יפורטו:
(1)
שמו של העורר או המבקש, משלח ידו, מענו והמען למסירת מסמכים;
(2)
המשיב ומענו;
(3)
העובדות שעליהן מסתמך העורר או המבקש;
(4)
הנימוקים שעליהם מבסס העורר את עררו או המבקש את בקשתו, לרבות נימוקים משפטיים, כל נימוק בפסקה מיוחדת;
(5)
הסעד המבוקש.
צירוף מסמכים
לתובענה יצורפו מסמכים אלה בחמישה עותקים.
(1)
תצהיר לאימות העובדות שעליהן מסתמך העורר או המבקש;
(2)
(א)
בערר – העתק ההודעה על הצו, ההחלטה, ההוראה או הפעולה שעליהם עוררים;
(ב)
בבקשה – העתק ההחלטה על קביעת הפיצויים;
(3)
מסמכים המוכיחים את בעלותו או החזקתו של העורר או המבקש בנכס אליו מתייחסים הצו, ההודעה, ההחלטה, ההוראה או הפעולה, נשוא התובענה;
(4)
תשריטים המתארים את הנכס האמור בפסקה (3).
העברת כתב תובענה למשיב
הוגשה לבית הדין תובענה, ישלח אב־בית־הדין למשיב שני עותקים של כתב התובענה ושל כל מסמך שצורף לו.
תשובת המשיב
המשיב רשאי להגיש לבית הדין, לא יאוחר מחמישה עשר יום לאחר שנמסר לו עותק התובענה, תשובה מנומקת בשלושה עותקים, והוא חייב להגיש תשובה כאמור אם נדרש לעשות כך על ידי אב־בית־הדין.
חתימת התשובה
התשובה תיחתם ביד המשיב או בא כוחו.
צירוף תצהיר לתשובה
המשיב רשאי לצרף לתשובתו תצהיר בשלושה עותקים לאימות העובדות שעליהן הוא מסתמך.
מסירת תשובה לעורר או למבקש
הוגשה תשובת המשיב, ישלח אב־בית־הדין לעורר או למבקש עותק אחד מהתשובה על כל מסמך שצורף אליה.
החלטה על יסוד חומר בכתב
ויתרו בעלי הדין על השמעת טענותיהם לפני בית הדין, רשאי בית הדין לתת החלטתו על יסוד החומר שבכתב שהובא לפניו.
קביעת מועד לשמיעת התובענה
לא ויתרו בעלי הדין כאמור בתקנה 14, או החליט אב־בית־הדין להזמין את בעלי הדין, יקבע אב־בית־הדין מועד לשמיעת הטענות וישלח הזמנות לעורר או למבקש ולמשיב, ובלבד שההזמנה תימסר לבעלי הדין שבעה ימים לפחות לפני מועד הישיבה.
התייצבות לחקירה שכנגד
רצה אחד מבעלי הדין לחקור חקירה שכנגד אדם שמסר תצהיר לאימות העובדות שעליהן מסתמך בעל הדין השני, יודיע על כך לבעל הדין ארבעה ימים לפחות לפני מועד השמיעה, וימסור העתק של הודעתו לאב־בית־הדין.
תצהיר כראיה
הודיע אחד מבעלי הדין כאמור בתקנה 16, לא ישמש התצהיר שעליו ניתנה ההודעה ראיה, אלא אם היה המצהיר נוכח בשמיעת התובענה כשהוא מוכן לחקירה שכנגד או אם היה בית הדין משוכנע שקבלת התצהיר דרושה למען הצדק.
שמיעת הטענות
בית הדין ישמע תחילה את טענות העורר או המבקש ולאחר מכן את טענות המשיב.
תשובת העורר או המבקש
בית הדין רשאי, ככל שהדבר ייראה לו, להתיר לעורר או למבקש להשיב לטענות המשיב.
דיון שלא בפני בעלי הדין
לא התייצב אחד מבעלי הדין לפני בית הדין במועד הקבוע לשמיעת התובענה, רשאי בית הדין לדון ולהחליט שלא בפניו.
טענות פגם
בשמיעת תובענה לא ייזקק בית הדין לכל טענות של פגם בצורתה או בצורת תשובת המשיב, אלא אם כן נמסרה הודעה בכתב על כך לבעל הדין השני לפחות ארבעה ימים לפני היום שנקבע לשמיעת הטענות ובעל הדין לא תיקן את הפגם לפני אותו מועד.
תיקון פגמים
נמסרה הודעה כאמור בתקנה 21 ובעל הדין לא תיקן את הפגם בעוד מועד, רשאי בית הדין – מטעמים המצדיקים זאת לדעתו – להרשות לבעל הדין לתקן את הפגמים בתנאים שיקבעם.
דחיית השמיעה
בית הדין רשאי לדחות את שמיעת התובענה למועד אחר, ומשהתחיל בשמיעה – לדחות את המשך הדיון בה, אם הדחיה דרושה, לדעתו, למען הצדק.
הדיון מוגבל לנימוקים
בשמיעת התובענה לא ייזקק בית הדין לכל נימוק שלא הוזכר בה או בתשובה, אלא אם הוא משוכנע שהנימוק הושמט שלא באשמת בעל הדין המבקש להיעזר בו או ששמיעת הנימוק דרושה למען הצדק.
פרטים נוספים וראיות נוספות
בית הדין רשאי להורות על הגשת פרטים נוספים להמצאת ראיות נוספות בכל ענין הנזכר בתובענה או בתשובה וביחס לכל נימוק שבית הדין החליט להיזקק לו כאמור בתקנה 24.
איחוד התובענות
בית הדין רשאי לאחד תובענות התלויות ועומדות לפניו, לדון בהן במשותף ולתת החלטה אחת בכולן, אם כרוכות בהן אותן בעיות חוק או אותן בעיות עובדה, או בעיות חוק או בעיות עובדה דומות.
צירוף בעלי הדין
בית הדין רשאי בכל שלב של מהלך הדין לצרף כעורר, כמבקש או כמשיב בתובענה שלפניו, כל אדם הנראה לו כמעונין בה.
שינוי הרכב בית הדין
נבצר מחבר בית דין להמשיך בבירור תובענה, רשאי בית הדין להמשיך בבירור התובענה בהרכב אחר, החל מהשלב אליו הגיע הבירור, ורואים את הבירור שקויים בהרכב הקודם כאילו קויים בהרכב החדש.
החלטת בית הדין
החלטת בית הדין תיערך בכתב ותיחתם ביד אב־בית־הדין, ואם ישב בית הדין בשלושה, גם על ידי שני חברי בית הדין האחרים.
מסירת העתק ההחלטה
העתק ההחלטה, מאושר בידי אב־בית־הדין, יישלח בדואר רשום לעורר או למבקש ולמשיב סמוך ככל האפשר למתן ההחלטה.
מסירת הזמנות או מסמכים
ההוראות החלות על מסירת הזמנות או מסמכים בבתי המשפט המחוזיים בענינים אזרחיים יחולו על מסירת הזמנות או מסמכים לפי תקנות אלה בשינויים המחוייבים לפי הענין ובשינויים האמורים בתקנה 32.
מסירת הזמנה או מסמכים עם אישור המסירה
בית הדין רשאי לשלוח לבעל דין או לבא כוחו הזמנה או מסמך בדואר רשום עם אישור המסירה ולראות באישור המסירה כאמור ראיה למסירת ההזמנה או המסמך; הוראה זו לא תחול על מסירת הודעה בדבר פסק דין או החלטה שניתנו שלא בפני בעל הדין ועל מסירת העתק מאושר של פסק דין או של החלטה כאמור לבעל הדין.
ערעורים על החלטת בית הדין
על הדיון בערעור על פסקי דין של בית הדין ובערעור על החלטותיו יחולו הוראות פרק כ״ה לתקנות סדרי הדין האזרחי, תשכ״ג–1963, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
שכר לנציגי ציבור [תיקון: תשל״ו, תשל״ח, תש״ם־2]
לנציג ציבור בבית הדין, למעט נציג שהוא עובד מדינה, ישולם שכר של 76 שקלים בעד כל יום שבו השתתף בישיבת בית הדין.
אגרות שלא לפי התוספת
בעד הליכים וענינים שאינם מפורטים בתוספת ישולמו האגרות המשתלמות בעד אותם הליכים וענינים בבית משפט שלום לפי תקנות בית המשפט (אגרות), תשי״ז–1957.
אגרות לפי התוספת [תיקון: תש״ם]
בעד כל הליך מההליכים המפורטים בתוספת תשולם אגרה בסך 250 לירות.
ביטול
תקנות המים (סדרי הדין לפני בית הדין לעניני מים ובערעורים על החלטותיו), תש״ך–1960 – בטלות.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות המים (סדרי הדין לפני בית הדין לעניני מים ובערעורים על החלטותיו), תשכ״ו–1966“.

תוספת

(תקנה 36)

[תיקון: תש״ם]
[תיקון: תש״ם]
ערר קידוח
[תיקון: תש״ם]
ערר ניקוז
[תיקון: תש״ם]
ערר מדידה
[תיקון: תש״ם]
ערר על היטל
[תיקון: תש״ם]
ערר על שומה
[תיקון: תש״ם]
בקשה


י׳ באב תשכ״ו (27 ביולי 1966)
  • יעקב ש׳ שפירא
    שר המשפטים
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.