תניא מנוקד/חלק א/פרק מג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פרק מג[עריכה]

וְהִנֵּה עַל יִרְאָה תַּתָּאָה זוֹ, שֶׁהִיא לְקִיּוּם מִצְוֹתָיו יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת סוּר מֵרַע וַעֲשֵׂה טוֹב, אָמְרוּ1: אִם אֵין יִרְאָה אֵין חָכְמָה. וְיֵשׁ בָּהּ בְּחִינַת קַטְנוּת וּבְחִינַת גַּדְלוּת. דְּהַיְינוּ כְּשֶׁנִּמְשֶׁכֶת בְּחִינַת יִרְאָה זוֹ מֵהַהִתְבּוֹנְנוּת בִּגְדֻלַּת ה', דְּאִיהוּ מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין, וּמֵהָאָרֶץ לָרָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וכו', וּבֵין רָקִיעַ לְרָקִיעַ כו', רַגְלֵי הַחַיּוֹת כְּנֶגֶד כֻּלָּן וכו'2, וְכֵן הִשְׁתַּלְשְׁלוּת כָּל הָעוֹלָמוֹת לְמַעְלָה מַעְלָה עַד רוֹם הַמַּעֲלוֹת, אַף עַל פִּי כֵן נִקְרָא יִרְאָה זוֹ יִרְאָה חִיצוֹנִית וְתַתָּאָה, מֵאַחַר שֶׁנִּמְשֶׁכֶת מֵהָעוֹלָמוֹת, שֶׁהֵם לְבוּשִׁים שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲשֶׁר מִסְתַּתֵּר וּמִתְעַלֵּם וּמִתְלַבֵּשׁ בָּהֶם לְהַחֲיוֹתָם וּלְקַיְּימָם לִהְיוֹת יֵשׁ מֵאַיִן וכו'. רַק שֶׁהִיא הַשַּׁעַר וְהַפֶּתַח לְקִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת. אַךְ הַיִּרְאָה עִלָּאָה, יְרֵא בֹּשֶׁת, וְיִרְאָה פְּנִימִיּוּת, שֶׁהִיא נִמְשֶׁכֶת מִפְּנִימִית הָאֱלֹהוּת שֶׁבְּתוֹךְ הָעוֹלָמוֹת, עָלֶיהָ אָמְרוּ3: "אִם אֵין חָכְמָה אֵין יִרְאָה", דְּחָכְמָה הִיא כֹּ"חַ מַ"ה, וְ"הַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא"4. וְ"אֵיזֶהוּ חָכָם הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד"5, פֵּרוּשׁ, שֶׁרוֹאֶה כָּל דָּבָר אֵיךְ נוֹלָד וְנִתְהַוֶּה מֵאַיִן לְיֵשׁ בִּדְבַר ה' וְרוּחַ פִּיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר6: "וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם". וְאִי לָזֹאת, הֲרֵי הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם בְּטֵלִים בִּמְצִיאוּת מַמָּשׁ בִּדְבַר ה' וְרוּחַ פִּיו, וּכְלֹא מַמָּשׁ חֲשִׁיבִי וְאַיִן וְאֶפֶס מַמָּשׁ, כְּבִטּוּל אוֹר וְזִיו הַשֶּׁמֶשׁ בְּגוּף הַשֶּׁמֶשׁ עַצְמָהּ. וְאַל יוֹצִיא אָדָם עַצְמוֹ מֵהַכְּלָל, שֶׁגַּם גּוּפוֹ וְנַפְשׁוֹ וְרוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ בְּטֵלִים בִּמְצִיאוּת בִּדְבַר ה', וְדִבּוּרוֹ יִתְבָּרַךְ מְיֻחָד בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ כו', וְכַנַּ"ל [פְּרָקִים כ' וכ"א] בַּאֲרִיכוּת, בְּדֶרֶךְ מָשָׁל מִנֶּפֶשׁ הָאָדָם, שֶׁדִּבּוּר אֶחָד מִדִּבּוּרוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ כְּלֹא מַמָּשׁ כו'.

וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב7: "הֵן יִרְאַת ה' הִיא חָכְמָה". אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג לְיִרְאָה וְחָכְמָה זוֹ, אֶלָּא בְּקִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת עַל יְדֵי יִרְאָה תַּתָּאָה הַחִיצוֹנִית. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ: "אִם אֵין יִרְאָה אֵין חָכְמָה".

וְהִנֵּה בְּאַהֲבָה יֵשׁ גַּם כֵּן שְׁתֵּי מַדְרֵגוֹת: אַהֲבָה רַבָּה וְאַהֲבַת עוֹלָם. אַהֲבָה רַבָּה הִיא אַהֲבָה בְּתַעֲנוּגִים, וְהִיא שַׁלְהֶבֶת הָעוֹלָה מֵאֵלֶיהָ, וּבָאָה מִלְּמַעְלָה בִּבְחִינַת מַתָּנָה לְמִי שֶׁהוּא שָׁלֵם בְּיִרְאָה, כַּנּוֹדָע עַל מַאֲמַר רַזַ"ל8: "דַּרְכּוֹ שֶׁל אִישׁ לְחַזֵּר אַחַר אִשָּׁה", שֶׁאַהֲבָה נִקְרֵאת אִישׁ וְזָכָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "זָכַר חַסְדּוֹ"9, וְ"אִשָּׁה יִרְאַת ה'"10, כַּנּוֹדָע.

וּבְלִי קְדִימַת הַיִּרְאָה אִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לְאַהֲבָה רַבָּה זוֹ, כִּי אַהֲבָה זוֹ הִיא מִבְּחִינַת אֲצִילוּת, דְּלֵית תַּמָּן קִצּוּץ וּפֵירוּד חַס וְשָׁלוֹם. אַךְ אַהֲבַת עוֹלָם הִיא הַבָּאָה מֵהַתְּבוּנָה וָדַעַת בִּגְדֻלַּת ה' אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא הַמְּמַלֵּא כָּל עָלְמִין וְסוֹבֵב כָּל עָלְמִין, וְכֹלָּא קַמֵּיהּ כְּלָא מַמָּשׁ חָשֵׁיב, וּכְבִטּוּל דִּבּוּר אֶחָד בַּנֶּפֶשׁ הַמַּשְׂכֶּלֶת בְּעוֹדוֹ בְּמַחֲשַׁבְתָּהּ אוֹ בְּחֶמְדַּת הַלֵּב כַּנַּ"ל, אֲשֶׁר עַל יְדֵי הִתְבּוֹנְנוּת זוֹ מִמֵּילָא תִּתְפַּשֵּׁט מִדַּת הָאַהֲבָה שֶׁבַּנֶּפֶשׁ מִלְּבוּשֶׁיהָ, דְּהַיְינוּ שֶׁלֹּא תִּתְלַבֵּשׁ בְּשׁוּם דְּבַר הֲנָאָה וְתַעֲנוּג גַּשְׁמִי אוֹ רוּחָנִי לְאַהֲבָה אוֹתוֹ, וְלֹא לַחְפֹּץ כְּלָל שׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם בִּלְתִּי ה' לְבַדּוֹ, מְקוֹר הַחַיִּים שֶׁל כָּל הַתַּעֲנוּגִים, שֶׁכֻּלָּם בְּטֵלִים בִּמְצִיאוּת וּכְלָא מַמָּשׁ קַמֵּיהּ חֲשִׁיבִי, וְאֵין עֲרוֹךְ וְדִמְיוֹן כְּלָל בֵּינֵיהֶם חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁאֵין עֲרוֹךְ לָאַיִן וָאֶפֶס הַמֻּחְלָט לְגַבֵּי חַיִּים נִצְחִיִּים, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב11: "מִי לִי בַשָּׁמַיִם וְעִמְּךָ לֹא חָפַצְתִּי בָּאָרֶץ, כָּלָה שְׁאֵרִי וּלְבָבִי צוּר לְבָבִי" וגו', וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן. וְגַם מִי שֶׁאֵין מִדַּת אַהֲבָה שֶׁבְּנַפְשׁוֹ מְלֻבֶּשֶׁת כְּלָל בְּשׁוּם תַּעֲנוּג גַּשְׁמִי אוֹ רוּחָנִי, יָכוֹל לְהַלְהִיב נַפְשׁוֹ כְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ וְשַׁלְהֶבֶת עַזָּה וְלַהַב הָעוֹלֶה הַשָּׁמַיְמָה עַל יְדֵי הִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן.

וְהִנֵּה בְּחִינַת אַהֲבָה זוֹ, פְּעָמִים שֶׁקּוֹדֶמֶת לַיִּרְאָה, כְּפִי בְּחִינַת הַדַּעַת הַמּוֹלִידָה, כַּנּוֹדָע [שֶׁהַדַּעַת כּוֹלֵל חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת, שֶׁהֵם אַהֲבָה וְיִרְאָה, וּפְעָמִים שֶׁהַחֲסָדִים קוֹדְמִים לֵירֵד וּלְהִתְגַּלּוֹת]. וְלָכֵן אֶפְשָׁר לְרָשָׁע וּבַעַל עֲבֵרוֹת שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה, הַנּוֹלָדָה בְּלִבּוֹ בְּזָכְרוֹ אֶת ה' אֱלֹהָיו. וּמִכָּל מָקוֹם הַיִּרְאָה גַּם כֵּן כְּלוּלָה בָּהּ מִמֵּילָא, רַק שֶׁהִיא בִּבְחִינַת קַטְנוּת וְהֶעְלֵם, דְּהַיְינוּ יִרְאַת חֵטְא לִמְרֹד בּוֹ חַס וְשָׁלוֹם; וְהָאַהֲבָה הִיא בְּהִתְגַּלּוּת לִבּוֹ וּמֹחוֹ. אַךְ זֶהוּ דֶּרֶךְ מִקְרֶה וְהוֹרָאַת שָׁעָה, בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית מֵאֵת ה' לְצֹרֶךְ שָׁעָה, כַּמַּעֲשֶׂה דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן דּוּרְדְּיָיא12. אֲבָל סֵדֶר הָעֲבוֹדָה הַקְּבוּעָה וּתְלוּיָה בִּבְחִירַת הָאָדָם, צָרִיךְ לְהַקְדִּים תְּחִלָּה קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת עַל יְדֵי יִרְאָה תַּתָּאָה, בִּבְחִינַת קַטְנוּת עַל כָּל פָּנִים בְּסוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב, לְהָאִיר נַפְשׁוֹ הָאֱלֹהִית בְּאוֹר הַתּוֹרָה וּמִצְוֹתֶיהָ, וְאַחַר כָּךְ יָאִיר עָלֶיהָ אוֹר הָאַהֲבָה. [כִּי וְאָהַבְתָּ בְּגִימַטְרִיָּא שְׁתֵּי פְּעָמִים אוֹר, כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵ"ן]:

מראי מקומות[עריכה]