תוספתא (וילנא)/סנהדרין/ה/ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הלכה קודמת - תוספתא - סדר נזיקין - מסכת סנהדרין - הלכה הבאה


תוספתא[עריכה]

(ע)לקח הימנו בית או שדה בק' ב-100 מנה והיה יודע לו עדות בהן ה"ז ראשי תיבות: הרי זה אינו מעיד שאין מעיד ע"י על ידי עצמו.

פירושים[עריכה]

מצפה שמואל[עריכה]

(ע) - בבא בתרא מ"ג:

חסדי דוד[עריכה]

לקח הימנו בית או שדה: מעין הך מתניתא איתא בב"ב ראשי תיבות: בבא בתרא פרק חזקת הבתים דמ"ד ראשי תיבות: דף מ"ד ומימרא דשמואל נמי איתא התם כהאי גוונא וע' בח"מ סימן ל"ז סעיף ט"ו:

מנחת בכורים[עריכה]

בית או שדה: אף שלא באחריות:
יודע: המוכר ללוקח להעיד על טענת המערער:
ע"י עצמו: דכאן חיישינן שמעמיד המוכר כדי שיגבה בע"ח ראשי תיבות: בעל חוב מן הלוקח: