לדלג לתוכן

תוספתא (דפוס ראשון)/מנחות

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

מקרא

  • מילה מסופקת בכתב היד. בתוך סוגריים מרובעים = [], עם סימן שאלה, משמאל ללוכסן אחד, הצעה אפשרית =[?/הצעה אפשרית] כמה כאלה, כמה הצעות אפשריות = [?/הצעה א/הצעה ב], התלבטות בין אות לכלום 0 מציין את הכלום =[?/אולי מילה/0] משמאל לשני לוכסנים, הצעה מסתברת =[?/הצעה א/הצעה ב//הצעה מסתברת]. אות לא ברורה =*
  • הגהה. בתוך סוגריים עגולים עם סימן מינוס לפניה, מילה שברור שהיא מיותרת, כי הסופר החליף אותה במילה אחרת, לעיתים גם שם עליה גרשיים או קו מוחק =(-/מילה מיותרת). בתוך סוגריים עגולים כפולים, מילה ששונתה על ידי מגיה. ((מילה מיותרת לדעת המגיה)). משמאל ללוכסן, המילה המוצעת על ידי המגיה ((מילה מיותרת/מילה מוצעת)). מילה שאולי צריכה להמחק בתוך סוגריים עגולים עם סימן שאלה ומינוס (?-/מילה שאולי נמחקת)
  • הוספה. בתוך סוגריים מרובעים עם סימן פלוס, הוספה על ידי מגיה (בין אם חיצוני ובין אם הסופר) מעל לשורה =[+/מילה נוספת]. הוספה בגיליון עם שני פלוסים =[++/מילה נוספת בגיליון].
  • מילה בסוף שורה. בין סוגריים משולשים <מילה בסוף שורה>
  • ליגטורה. בתוך סוגריים מסולסלים {אל}יעזר, ישר{אל}

רבי שמעון אומר כל המנחות שנקמצו שלא לשמן כשרות ועלו לבעלין לשם חובה שאין המנחות דומות לזבחים מחבת לשום מרחשת מעשיה מודיעי' עליה לשום מחבת מרחשת לשום בלולה מעשה מודיעין עליה לשום מרחשת אבל זבחים אין כאן אלא מעשה אחד לכולן ושחיטה אחת לכולן חומר בשחיט' שאין בקמיצ' ובקמיצה שאין בשחיטה שהשחיט' קבוע לה צפון וקבוע לה מקום בצואר ונוהגות בכל הקרובים ואוסרת חולין בפנים וקדשים בחוץ וחייבין עליה בחוץ מה שאין כן בקמיצה חומר בקמיצ' שהקמיצ' טעון כהן וכלי שרת מה שאי' כן בשחיט' קמיצה בכלי וקמיצה אפילו בקרומית של קנה חומר בשחיטה שאין במליקה ובמליקה שאין בשחיטה שהשחיטה דוחה את השבת ואת הטומאה ונוהגת בציבור כיחיד טעונה כלי וטעונה צפון מה שאין כן במליקה חומר במליקה שהמליקה טעונה כהן כשר מה שאין כן בשחיט' חומר בקמיצ' שאין במליקה ובמליקה שאי' בקמיצה שהקמיצה דוחה את השב' ודוחה את הטומא' ונוהגת בציבור כיחיד וטעונה כלי מה שאין כן במליקה      חומר במליקה שהמליקה קבוע לה מקום בצואר ונוהגת בכל הקרובין מה שאין כן בקמיצה ר' {אל}עזר אומר אפילו רגלו אחת על גבי הרצפה ורגלו אחת על גבי לבנה רגלו אחת על גבי רצפה ורגלו אחת על גבי כלי אם ינטל הכלי ויכול לעמוד בפני עצמו כשר ואם לאו פסול     טמא מת וטבול יום ומחוסר כפורים אין הציץ מרצה על טומאת הגוף על מה הציץ מרצה על טומאת הדם ועל הקמיצה ועל הנסכים מחוסר בגדים כהן גדול משמש בשמונה כלים וההדיוט בארבע' ואם שימש כהן גדול בארבעה והדיוט בשמונה ועבד עבודתו פסולה עבד עבוד' זהב בבגדי לבן ועבודת לבן בבגדי זהב ועבד עבודתו פסולה      היו מרושלין מסולקין או שהיו משוחקין ועבד עבודתו כשרה     לבש שתי כתנות ושתי מכנסיים ושני אבנטים או שהיו מקורעין או שחיסר אחד מהן או שנתן רטייה על גבי בשרו תחת בגדיו ועבד עבודתו פסולה      שלא רחוץ ידים ורגלים כיצד מקדש ידיו ורגליו בכלי שרת בפנים קידש ידיו ורגליו בכלי שרת בחוץ או מכלי חול בפנים או שטבל במי מערה ועבד עבודתו פסולה      כיצד הוא מקדש נותן יד ימינו על גבי רגל ימינו ויד שמאלו על גבי רגל שמאלו      משפשף ומרחיץ משפשף ומרחיץ ר' יהודה אומר אפילו שתי ידים זו על גבי זו מקדש אמרו לו אי איפשר לכן      כהנים שלא טבלו ולא קדשו ידיהם ורגליהם וכן כהן גדול שטבל ולא קידש ידיו ורגליו בין עבודה לעבודה ובין בגדים לבגדים ועבד עבודתו כשרה אבל כהני' שלא טבלו ולא קדשו ידיהם ורגליה' וכ' כהן גדול שטב' ולא קדש ידיו ורגליו מן הבקר ועבד עבודתו פסולה אחד כהן גדול ואחד כהן הדיוט ששימשו שחרית ולא רחצו ידיהם ורגליהם הרי אלו חייבים מיתה שנ' בבואם אל אהל מועד ירחצו מים ולא ימותו היה עומד ומקריב כל הלילה לאורה טעון קידוש ידים ורגלים      רבי אומר אין הלינה פוסלת בקידוש ידים ורגלים רבי אלעזר ברבי שמעו' אומר אפילו הוא פוסק בעבודה שלשה ימים אין הלינה פוסלת בקדוש ידים ורגלים     ישב על גבי הרצפה פסל שנאמר לעמוד      עמד על גבי לבינה פסל שנאמר בכל אחיו הלוים קמץ בשמאל פסל בן בתירה אומר יחזיר ויחזור ויקמוץ בימין      אמר רבי אלעזר ברבי שמעון כך היה רבי יהודה בן בתירה אומר בכל הפסולין רבי יוסי בן יאסין ורבי יהודה נחתום אומר במה דברים אמורים בזמן שלא קדש קומץ בכלי אבל אם קדש קומץ זה בכלי הכל מודים שלא יחזיר      רבי אומר בין כך ובין כך יחזיר שאין הכלי מקדש קומץ בכלי אבל אם קדש <ק> קומץ זה בכלי הכל מודים שלא יחזיר רבי אומר בין כך ובין כך יחזיר שאין הכלי מקדש קומץ שלא נקמץ מבריתו      כיצד סדר מנחות היה מביאן מתוך ביתו בכלי כסף ובכלי זהב נותנה בתוך כלי שרת      ומקדשה בתוך כלי <ש> שרת ונותן שמנה ולבונתה עליה נכנס ומגיש' בקרן מזרחי' דרומית לדרומה של קרן מניחה במזבח ודיו ומסלק את לבונתה מצד אחד וקומץ ממקום <ה> השמן ונותנו בתוך כלי שרת ומקדשו בתוך כלי שרת      ומלקט את הלבונה ונותנה על גביו ומעלה אותו על גבי המזבח ומולחו ונותנו על גבי המזבח האישים והשירים ניתנין לכהנים      רשאין כהנים ליתן בשירי מנחות יין שמן ודבש ואסורין לחמץ כיצד הוא עושה פושט אצבעותיו על פיסת וכפיתי' ממחק ממעלה למטה ריבה שמנה וחיסר שמנה ריבה סולתה וחיסר סולתה פסולה ריבה לבונתה כשרה מיעט לבונתה אפילו שני קרטין כשרה דברי רבי יהודה      רבי שמעון אומר הקומץ והלבונה שחיסר אפילו כל שהוא פסול קמץ שלא ממקום השמן ושלא ממקום הלבונה או שלא נתן עליה לבונה אפי' כל שהוא פסולה אחד מנחת ישראל ואחד מנחת כהנים אלא שמנחת כהנים כולה כליל לאישים שנאמר וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל


פרק שני

הקומץ את המנחה לאכול שיריה בחוץ או <כ> כזית משיריה בחוץ להקטיר קומצה בחוץ או כזית מקומצה לחוץ להקטיר לבונת' בחוץ או כזית מלבונת' בחוץ פסו' ואין בו כרת לאכו' שיריה למחר או כזית משיריה למחר להקטיר קומצה למחר או כזית מקומצה למחר להקטיר לבונתה או כזית מלבונתה למחר פגול וחייבין עליו כרת כל המנחו' שקמצן שלא לשמן הוליך והקטי' חוץ לזמנן הוליך והקטי' שלא לשמן פיג[?/ו/0]ל וחייבי' עליו כרת ובלבד שיקריב המתיר כמצותו כיצד קרב המתיר כמצותו קמץ בשתיק' ונתן בכלי והוליך חוץ לזמנן או שקמץ חוץ לזמנו ונתן בכלי והוליך והקטיר בשתיק' או שקמץ ונתן בכלי והולי' והקטי' בשתיק' זה הוא שקר' המתי' כמצותו כיצ' לא קרב המתי' כמצותו קמץ חו' לזמנו ונת' בכלי והולי' והקטי' חוץ לזמנו או שקמ' חו' לזמנו ונת' בכלי והולי' והקטי' חוץ למקומו או שקמ' ונת' בכלי הולי' והקטי' חוץ למקומו בין שהקדי' מחשב' זמן למחשב' מקו' ובין שהקדי' מחשב' מקום למחשבת זמן פסול ואין בו כרת רבי יהודה אומר בזה הקדים מחשב' זמן למחשבת מקום פגול וחייבי' עליו כרת קדמה מחשבת מקום למחשבת זמן פסול ואין בו כרת כיצד קדמה מחשבת מקום למחשבת זמן קמץ חוץ למקומו ונתן בכלי והוליך והקטיר חוץ לזמנו מנחת חוטא ומנחת קנאות <ש> שקמצן שלא לשמן פסול ואין בו כרת מפני שלא קרב המתיר כמצותו הקומץ את המנחה לאכול שיריה בחוץ להקטיר קומצה למחר לאכול שירה למחר להקטיר קומצה בחוץ בין שהקדים מחשבת זמן למחשבת מקום ובין <ש> שהקדים מחשבת מקום למחשבת זמן פסול ואין בו כרת רבי יהודה אומ' אף בזה הקדים מחשבת זמן למחשבת מקום וחייבין עליו כרת הקדים מחשב' מקום למחשבת זמן פסול ואין בו כרת      כל המנחות שקמצן חוץ לזמנן או שקבלו פוסלין את הקומץ וקטרוהו בשתיקה אפילו חוץ לזמנו פסול ואין בו כרת הקומץ את המנחה לאכול שיריה כזית היום וכזי' למחר להקטי' מקומצה כזית בחוץ וכזית בפנים פסול ואין בו כרת לאכול משיריה כזית היום וכזית למחר להקטיר מקומצה כזית היום וכזית למח' פגול וחייבי' עליו כרת הקומץ את המנחה לאכול משיריה כחצי זית בחוץ וכחצי זית בפני' ולהקטי' מקומצה כחצי זית בחוץ וכחצי זית בפנים כשר וכן למחר כשר      הקומץ את המנחה לאכול משיריה כזית בחוץ וכזית בפנים בי' שהקדים מחשבת זמן למחשבת מקום ובין שהקדים מחשבת מקום למחשבת זמן פסול ואין בו כרת      רבי יהודה אומ' אף בזה הקדים מחשבת זמן למחשבת מקום פגול וחייבין עליו כרת הקדים מחשבת מקום למחשבת זמן פסול ואין בו כרת      הקומץ את המנחה לאכול משיריה כחצי זית בחוץ ולהקטיר מקומצה כחצי זית בחוץ לאכול משירה כחצי זית למחר ולהקטיר מקומצה כחצי זית למחר לאכול משיריה כחצי זית בחוץ ולהקטיר מקומצה כחצי זית למחר כשר שאין קמיצה והקטרה מצטרפין זה עם זה אבל קמיצה וקמיצה הקטרה והקטרה מצטרפין זה עם זה כיצד קומץ את המנחה לאכול משיריה כזית בחוץ וכזית למחר להקטיר מקומצה כזית בחוץ וכזית למחר פסול ואין בו כרת מפני <ש> שקמיצה וקמיצה הקטרה והקטרה מצטרפין זה עם זה הקומץ את המנחה לאכול משיריה כחצי זית למחר בשעת הקטרה חישב עוד להקטיר מקומצה כחצי זית למחר פיגול וחייבין עליו כרת מפני שקמיצה והקטרה מצטרפין זה עם זה לפגל הקומץ את המנחה להקטיר מקומצה כחצי זית למחר שאין פחות מכזית מפגל ופוסל בכל מקום      הקומץ את המנחה לאכול קומצה ולהקטיר שיריה לאכו' דבר שאי' דרכו לאכול ולהקטי' דבר שאין דרכו להקטי' כשר ורבי יהודה פוסל להניח קומצה ושיריה למחר או להוציאן לחוץ כשר ור' יהודה פוסל ר' {אל}עזר אומר רבי אליעזר פוסל ורבי יהושע מכשיר אמר לה רבי יהודה ומה אם הניח את הקומץ למחר אינו פוסל וחכמים אומרים זה וזה כשר אין לך שהוא פסול אלא מחשבת קמיצה והקטרה בלבד

פרק ג

השוחט שני כבשים לאכול אחת מן החלות למחר להקטיר שני בזיכין לאכול אחד מן הסדרין למחר פגול וחייבין עליו כרת דברי ר' מאיר חכמים אומרים זה פגול וחייבין עליו כרת והשני פסול ואין בו כרת      שני בזיכי לבונה שנטמא אחד מהן יקרב בטומאה וחברו יקרב בטהרה רבי יהודה אומר אין קרבן צבור חלוק אלא שניהם יקרבו בטומאה      הקומץ והלבונה שנטמ' אחד מהם שניהם יצאו לבית השרפה היה מקרי' שתי הלחם ונטמאו בידו אומרין לו הוי פקח ושתוק      היה מקריב סדרים ונטמאו בידו אומרים לו הוי פקח ושתוק      היה מקריב שני בזיכין ונטמאו בידו אומרין לו הוי פקח ושתוק      היה מקריב מנחת כהנים ומנחת משיח ונטמאו בידו אומרים לו הוי פקח ושתוק     היה מקריב מנחת פרים וכבשים ונטמאה בידו אומ' ומביאים אחרת תחתיה אין שם {אל}א היא אומרי' לו הוי פקח ושתוק היה מקריב מנחת העומר ונטמאה אומר ומביאין אחרת תחתיה אין שם {אל}א הוא אומרים לו הוי פקח ושתוק דברי רבי אליעזר בר שמעון רבי אומר בין כך ובין כך אומרין לו הוי פקח ושתוק שהעומר שקצרוהו שלא כמצותו פסול תודה מעכבת ומפגלת את הלחם והלחם מעכב ואין מפגל את התודה <כ> כבשים מעכבין ומפגלין את הלחם והלחם מעכב ואין מפגל את הכבשים הזבח מפגל את הנסכים משקדשו בכלי דברי רבי מאיר ואי' נסכים מפגלין את הזבח קמץ בשתיקה וכשהוא בא להקטרה הקטיר את הקומץ בשתיקה ואת הלבונה חוץ לזמנה פגול וחייבין עליו דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אין בו כרת עד שיפגל בכל המתיר דברי רבי מאיר      אימתי בזמן שיקרב מתיר כמצותו אבל לן או שנפסל או שיצא חוץ לקלעים או שהקטירו פוסלי' את אחד מהן אפילו חוץ לזמנו פסול ואין בו כרת הקטיר את אחד מהן היום על מנת להקטיר מחברו למחר הכל מודין שפגול וחייבין עליו כרת      שני בזיכי לבונה שהקטיר הראשון בשתיקה והשני חוץ לזמנו פגול וחייבין עליו כרת דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אין בו כרת עד שיפגל בכל המתיר דברי רבי מאיר אימתי בזמן שקרב השני כמצותו אבל לן או שנפסל או שיצא חוץ לקלעים או שהקטירו פוסלין את אחד מהן אפילו חוץ לזמנו פסול ואין בו <כ> כרת הקטיר את אח' מהם על מנת להקטיר מחברו למחר הכל מודים שפגול וחייבין עליו כרת      שני כבשי עצרת ששחט הראשון בשתיקה והשני חוץ לזמנו פגול וחייבין עליו כרת דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אין בו כרת עד שיפגל בכל המתיר דברי רבי מאיר אימתי בזמן שקרב השני כמצותן אבל לן או שנפסל או שיצא חוץ לקלעים או ששחטו פסולין וזרקו את דמו של אחד מהם אפילו חוץ לזמנו פסול ואין בו כרת שחט את אחד מהם היום על מנת לאכול מחברו למחר הכל מודים שכשר      שאין הכבש מפגל ופוסל את חברו בכל מקום


פרק רביעי

מנחה שלא נקמצה שנתערבה במנחה שנקמצה אם יכול לקמוץ מזו שלא נקמצ' בפני עצמה כשרה ואם לאו פסולה ויקטיר קומצה של <ר> ראשונה הקומץ שנתערב בשירים הרי זה לא יקרב ואם קרב כשר ר' אליעזר אומר נתערב בשירי מנחה אחרת או במנחה שלא נקמצה הרי זה לא יקרב ואם קרב כשר      רבי אליעזר אומר יקרב נתערב במנחת כהנים ובמנחת כהן משיח ובמנחת נסכים וכן מנחת כהנים וכ' מנחת כהן משיח ומנחת נסכים שנתערבו זו בזו הרי {אל}ו יקרבו ולא עוד {אל}א שני כהנים מביאים את מנחותיהן בכלי אחד ומקריבים אותן לגבי מזבח מפני שכולה כליל לאישים     נתערבה במנחת פרים אילים וכבשים הרי אלו יקרבו רבי יהודה אומ' לא יקרבו מפני שזו בלילתה עבה וזו בלילתה רכה והן בולעות זו מזו חריב שנתערב בבלול הרי זה יקרב     רבי יהודה אומר לא יקרב מפני שבולע ממנו אמר רבי יוסי רואה אני את דברי רבי אליעזר שאמר אם אין קומץ אין שירים אף על פי שאין שירים יש קומץ מדברי רבי יהושע שאמר אם אין קומץ אין שירים אין קומץ נטמא קומץ שנפסל או שיצא חוץ לקלעים השירים תעבר צורתם ויצאו לבית השרפה נטמאו שירים או שנפסלו או <ש> שיצאו חוץ לקלעים      רבי אלעזר אומר יקטיר את קומץ ורבי יהושע אומר לא יקטיר ואם הקטיר בין בשוגג בין במזיד מודה רבי יהושע שהורצה שירים שחסרו עד שלא קרב הקומץ פסולין משקרב הקומץ כשרים רקיקי מנחת ישראל שחסרו עד שלא קרב הקומץ פסולין      משקרב הקומץ כשרים חלות תודה ורקקי נזיר שחסרו      עד שלא נזרק דם הזבח פסולין משנזרק דם הזבח כשרים שתי הלחם שחסרו עד שלא נזרק דמן של כבשים <פסולים> פסולין משנזרק דמן של כבשים כשרים שני סדרים שחסרו עד שלא הוקטרו בזיכין פסולים משהוקטרו בזיכין כשרים אבל      נסכי בהמה שחסרה בין משקרב הזבח ובי' עד שלא קרב הזבח כשרי' שיבאו נסכים אחרים למלאתן קמץ בשתיקה ויצא הקומץ חוץ לקלעים וקטרן בשתיקה הרי זה כמות שהיה מועלין בשירים ואין חייבים עליהם משום נותר ומשום טמא    נטמא הקומץ וקיטרו בשתיקה אין מועלין בשירים אבל חייבים עליהם משום נותר ומשום טמא שהציץ מרצה על הטמא ואין הציץ מרצה על הלן ולא היוצא      קמץ בשתיקה ויצאו שירים חוץ לקלעים והקטיר הקומץ בשתיקה ר' {אל}יעזר אומר הרי זה כמו שהיה מועלין בשירים ואין חייבין עליהן משום נותר ומשם טמא רבי עקיבא אומר הורצה הציץ על היוצא ואין בשירים אבל חייבים עליהם משום נותר ומשום טמא    נטמאו השירים והקטיר את הקומץ בשתיקה הכל מודים שאין מועלין בהם אבל חייבים עליהן משום נותר ומשום טמא שהצץ מרצה על הטמא ואין מרצה לא על הלן ולא על היוצא      קמץ בשתיקה ויצא קומץ חוץ לקלעים וקיטרו חוץ לזמנו או שקמצו חוץ לזמנו ויצא קומץ חוץ <ל> לקלעים וקיטרו בשתיקה      או שקמץ חוץ לזמנו ויצא חוץ לקלעים וקיטרו חוץ לזמנו מועלין בשירים ואין חייבים עליהם משום פיגול      נטמא הקומץ וקיטרו חוץ לזמנו עדיין מועלין בשירים וחייבים עליהם משום פיגול שהציץ מרצה על הטמא ואין מרצה לא על הלן ולא על היוצא      קמץ בשתיקה ויצאו שירים חוץ לקלעים והקטיר את הקומץ חוץ לזמנו או שקמץ חוץ לזמנו ויצאו שרים חוץ לקלעים והקטי' את הקומ' בשתיקה או שקמץ חוץ לזמנו ויצאו שירים חוץ לקלעים והקטיר את הקומץ חוץ לזמנו ויצאו שירי' חוץ לקלעים והקטיר את הקומץ חוץ לזמנו ר' אליעזר אומר הרי זה כמות שהיה מועלין בשירים ואין חייבים עליהם משו' פיגול ר' עקיבא אומר הורצה הציץ על ה[?/ו/י]צא עדיין מועלים בשירים וחייבים עליהם משום פיגול נטמאו השירים והקטיר את הקומץ חוץ לזמנו הכל מודים שעדיין מועלין בשירים וחייבין עליהם משום פיגול שהציץ מרצה על הטמא ואינו מרצה לא על הלן ולא על היוצא     שתי הלחם שיצאו חוץ לקלעים ונזרק דמם של כבשים חוץ לזמנו רבי אליעזר אומר אין חייבים על לחם זה משום פיגול      רבי עקיבא אומר חייבים על הלחם זה משום פיגול וחכמים אומרים הקומץ טעון כלי שרת כיצד קומצו מתוך כלי שרת ונותנו לתוך כלי שרת ומקדשו לתוך כלי שרת      אם לא קדשו בתוך כלי שרת רבי אלעזר בר רבי שמעון אומר אפילו קומצו מתוך כלי שרת ומולחו ונותנו על גבי האישים כשר: