תוספתא נדרים פרק ב הלכה ה

מתוך ויקיטקסט

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הלכה קודמת – תוספתא – סדר נשים – תוספתא נדרים – משנה נדרים – הלכה הבאה

[עריכה] תוספתא

הנודר מישראל, אסור [1]בגרים. מן הגרים, מותר בישראל.
הנודר מישראל, אסור בכהנים ובלוים. מכהנים ולוים, מותר בישראל.
הנודר מן הכהנים, מותר בלוים. מן הלוים, מותר בכהנים.
מאוכלי השום, רבי יהודה אוסר אף בכותים.
שישראל נהנין לו[2], לוקח ביתר ומוכר בפחות[3]. רבי יוסי אומר: אין שומעין לו.

[עריכה] שינויי נוסחאות

  1. ↑ כת"י ערפורט: אף
  2. ↑ כת"י ערפורט: שאין ישראל נהנין לי
  3. ↑ כת"י ערפורט: לוקח בפחות ומוכר בַיוקֶר

[עריכה] ראו גם:

רמב"ם הלכות נדרים פרק ט' הלכה כ"ג; משנה נדרים פרק ג משנה י-יא; בבלי נדרים לא א.


מקור: http://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA%D7%90_%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%91_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%94
כלים אישיים