תוספתא/סנהדרין/יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


הלכה א[עריכה]

ואלו הן הנשרפין הבא על אשה ובתה ובת כהן עם זיקת הבעל בא על אמה ואח"כ בא על בתה בא על בתה ואח"כ בא על אמה חייב לפי שלא למדנו לבתו מאנוסתו שתהא בשריפה שנא' (ויקרא כ) ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה זמה היא במי שיש לו בה ליקוחין מדבר הכתוב ת"ל (ויקרא כא) ובת איש כהן מכל מקום נערה מאורסה ובת איש כהן שזנתה בסקילה ורבי שמעון אומר בשריפה זנתה עם חמיה בסקילה ורבי שמעון אומר בשריפה.

הלכה ב[עריכה]

שמעון התימני אומר מה האגרוף הידוע לעדה ולעדים אף אבן תהא ידועה לעדה ולעדים פרט לשאבד האבן אמר לו ר"ע אין לי אלא שאבד האבן ומנין אפי' היתה תלויה אף היא או מקל בב"ד ויודעין הדיינין שעל שוקו הכהו ועל ציפר נפשו הכהו הרי שדחאו מראש הבירה ונפל ומת הבא בירה לב"ד ואם תאמר יבאו ב"ד ויראו את הבירה שנפלה אומר אני יחזרו הבעלים ויבנו אותה אלא מה עדים נאמנים על כך אף בדיני נפשות הכל תלוי בעדים נתערבה באחרות משערין את הקלה שבהן אם יש בה כדי להמית הרי זה חייב ואם לאו פטור נפלה לאור ונשרפה או למים ונמחית פטור נתכוין להכות זה והכה את זה רבי יהודה מחייב ורבי שמעון פוטר ומודה רבי יהודה שאם נתכוין להרוג את הבהמה והרג את האדם לעובדי כוכבים והרג את ישראל לנפלים והרג את בן קיימא שהן פטור.

הלכה ג[עריכה]

חייבי מיתות חמורות שנתערבו בחייבי מיתות קלות ממיתין אותן בקלה שבהן רבי יוסי אומר קלה שבמיתות בחנק וכן היה ר' יהודה אומר נידון בזיקה הראשונה שבאה אליו כיצד הבא על חמותו והיא אשת איש היתה חמותו ואחר כך נעשית אשת איש נדון בשריפה אשת איש ואחר כך נעשית חמותו נדון בחנק עבר עבירה שיש בה ב' מיתות ממיתים אותו בחמורה שבהן כל חייבי מיתות שבתורה שאי אתה יכול להמיתו במיתה האמורה בהן המיתו בכל המיתות בין קלות בין חמורות שנאמר (דברים יז) ובערת הרע מקרבך.

הלכה ד[עריכה]

מתרין בו ושותק מתרין בו והרכין בראשו מתרין בו פעם ראשונה ושניה ובשלישית כונסין אותו לכיפה אבא שאול אומר אף בשלישית מתרין בו וברביעית כונסין אותו לכיפה ונותנין לו לחם צר ומים לחץ כיוצא בו חייבי מלקות שלקו ושנו מלקין אותן פעם ראשונה ושניה ובשלישית כונסין אותן לכיפה אבא שאול אומר אף בשלישית מלקין אותן וברביעית כונסין אותן לכיפה ומאכילין אותן שעורים עד שכריסן נבקעת.

הלכה ה[עריכה]

הוסיפו הפורק עול והמפר ברית והמגלה פנים בתורה וההוגה את השם באותיותיו שאין לו חלק לעולם הבא רבי עקיבה אומר המנענע קולו בשיר השירים בבית המשתה ועושה אותו כמין זמר אין לו חלק לעולם הבא אבא שאול אומר משם ר"ע הלוחש על המכה ואמר (שמות טו) כל המחלה כו' ורוקק אין לו חלק לעולם הבא ארבעה מלכים ירבעם אחאב אחז מנשה אין להם חלק לעולם הבא ר' אליעזר אומר מנשה יש לו חלק לעולם הבא שנאמר (דברי הימים ב לג) ותפלתו והעתר לו וכל חטאים ומעילות והמקומות אשר בנה בהם במות והעמיד האשרה והפסילים לפני הכנעו הנם כתובים על דברי חוזה מלמד שנעתר לו והביאו לחיי העולם הבא.