תוספתא/זרעים/ברכות/ד/טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

אמר להם אשאל אמרו לו רבינו אמר להם מפני מה זכה יהודה למלכות אמרו לו מפני שהודה בתמר מעשה בארבעה זקנים שהיו יושבין בבית שער של ר' יהושע אלעזר בן מתיא חנינא בן חכינאי ושמעון בן עזאי ושמעון התימני והיו עסוקין במה ששנה להן ר"ט אמר להן ר"ע מפני מה זכה יהודה למלכות מפני שהודה בתמר הוסיפו הן מעצמן אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם להם לבדם נתנה הארץ אמר להם וכי נותנין שכר על העבירה אמרו לו אלא מפני מה זכה יהודה למלכות מפני שהציל את אחיו מן המיתה שנא' ויאמר יהודה מה בצע וכתיב לכו ונמכרנו לישמעאלים אמר להן דיה להצלה שתכפר על המכירה אלא מפני מה זכה יהודה למלכות מפני הענוה שנא' ועתה ישב נא עבדך שאול לא זכה למלכות אלא מפני הענוה שנא' פן יחדל אבי מן האתונות ודאג לנו שקל עבדו בו אבל שמואל אינו כן אלא נטש אביך את דברי האתונות ודאג לכם לאמר מה אעשה לבני בורח מן השררה וישאלו בה' ויאמרו הנה הוא נחבא אל הכלים אמר להם ולא ערב הוא וסופו של ערב לצאת ידי ערבותו. אלא מפני מה זכה יהודה למלכות למדנו רבינו אמר להם מפני שקידש שמו של הקב"ה שכשעלו שבטים ועמדו על הים זה אומר אני יורד וזה אומר אני יורד קפץ שבטו של יהודה שמו של הקב"ה ועל אותה השעה הוא אומר הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש וגו' וכן הוא אומר בצאת ישראל ממצרים וגו' היתה יהודה לקדשו יהודה קדש שמו של הקב"ה על הים ישראל ממשלותיו.