תוספתא/זרעים/ברכות/ד/טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

כיוצא בו ויקרבו וישאום בכתנותם והלא דברים ק"ו ומה בשעת כעס של צדיקים מרחמין עליהן בשעת הרחמים על אחת כמה וכמה כיוצא בו לא אכל האריה את הנבלה ולא שבר את החמור ומה אם בשעת כעסן וכו'.