תולדות תנאים ואמוראים/ש/ר' שילא (תנא דתוספתא)
ר' שילא (תנא דתוספתא)[עריכה]
בתוספתא כלים פ"ד ה"ט אומר רשב"ג בשמו.
ובן נזכר תוספתא ברכות פ"ב ה"ט ומובא סוכה כו .ת"ר — משום ר' שילא אמרו חתן פטור וכו'.
ובתענית יא .ת"ר בזמן שישראל שרויין בצער — דבי ר' שילא אמרו שני מלאכי השרת וכו' — הן מעידין עליו — ר' חידקא אומר.
וכן נזכר מכילתא בשלח פ' ויסע פ"א.
ומכל אלו המקומות אנו רואין שהיה עוד בדור ר"ג.
ונראה שהמעשה המובא ברכות נח. עם ר' שילא הוא התנא, דאמרו שם ר' שילא ננד לההוא נברא דבעל ארמית אזל ומסרו למלכא (ובדק"ס בכ"י אחד איתא ומסרו בי קיסר) ,שדן דינא בלא הרמנא דמלכא, שלחו פריסתקא אבתריה ושאלו מ"ט הלקת לאיש א"ל משום דבעל חמורה ,יש לך עדים ,א"ל אין, אתא אליהו ואסהיד ,א"ל אי הכי בר קטלא הוא, א"ל אנן מיום שגלינו מארצנו לית לנו רשות למיקטלא ,עד דיתבי לעיינו בדיניה פתח ר' שילא ואמר לך ה' הגדולה וכו'. א"ל מאי קא אמרת? א"ל הכי קאמינא בריך רחמנא דיהיב מלכותא בארעא כעין מלכותא דרקיע ויהב לכו שולטנא ורחמא דינא אמרו יען שחביב עליו כ"כ יקרא דמלכותא יהבי ליה קולפא ומינוהו לשופט (אפיתחיה דרומי ,דק"ס). ושאלו ההוא