תולדות תנאים ואמוראים/ח/רב חנילאי בר אידי
רב חנילאי בר אידי[עריכה]
בכתובות עט. אמר מר עוקבא הכי אמר רב חנילאי בר אידי אמר שמואל ובגיטין נ. רחב"א אמר שמואל, ור"נ מביא ראיה ממנו, וב"ב קלא. רחב"א אמר שמואל, ובתענית ו., יומא כב: רב נהילאי בר אידי אמר שמואל, וגרסת דק"ס רב חנילאי בר אידי, ומזה אנו רואין שהיה תלמידו דשמואל.
ר' חנילאי בר חנילאי[עריכה]
בע"ז יח: אמר כל המתלוצץ גורם כלייה לעולם, וי"ג שם ר' תנחום בר חנילאי וכן הוא בדק"ס.
רב חנילאי מחוזנאי[עריכה]
נזכר עירובין נז. הקשה לרב אשי.
חנין[עריכה]
יוסף בר חנין (בעי מר' אבהו) שבת קטז.
ר' נחמן בר חנין ב"ר פמ"א־ז.
חנין (בזמן הבית)[עריכה]
בפסחים נז. אמר אבא שאול בן בטנית משום אבא יוסף בן חנין או לי מבית בייתות – אוי לי "מבית חנין" – שהם כה"ג וכו'.
ר' חנין (תנא)[עריכה]
נזכר בתוספתא אנלות פי"ח ה"ט, ובתוספתא צוקערמאנדל גרס ר' חנן.
רב חנין (תלמיד רב)[עריכה]
כדמצינו רב חנין אמר רב יומא מא:, נדרים ז:, סוטה ט: י., ובמילה יז. רב חנין אמר רב זעירא, ובשיטה מקובצת מוחק תיבת זעירא.
רב חנין[עריכה]
בגיטין פה: א"ל רב חנין ואמרי לה רב חנין מחוזנאה לרב אשי, אך הוא ט"ס וצ"ל א"ל רב נחמן כקידושין ו:, והוא רב נחמן האחרון כמבואר בערכו.
רבי חנין (ירושלמי)[עריכה]
בברכות לב: א"ר חנין א"ר חנינא, וגרסת דק"ס אמר ר' חנין ואיתימא ר' חנינא, וכן הוא בעירובין סד: אמר רב וצ"ל רבי) חנין ואיתימא ר' חנינא, וב"ב פ"חה ה"ח ר' חנין בשם ריב"ל.
ובסוכה ה: אמר ר' חנין כל הפסוק כולה לשיעורין נאמר, וברכות מא. ר' חנן וגרסת דק"ס ר' חנין.
וע"פ רוב מצינו מאמריו באגדה כשבת לב. אמר מאי קרא, ושם קמט. אל תפנו אל מדעתכם. ומגילה יד. דרש הפסוק רמתים אדם הבא מבני אדם שעומדין ברומו של עולם. וכן נזכר בירושלמי יבמות פי"א ה"ב א"ר חנין פשט הוא לן על דברי ר"מ ע"כ יעזב וכו', ובסוטה פ"ז ה"ה א"ר חנינן (צ"ל חנין) פשט לן ד' מיני אבנים הן. ובמנחות קג: ר' ביבי השיב לר' זריקא דאמר ר' חנין והיו חייך תלואים לך מנגד זה הלוקח תבואה משנה לשנה וכו'.
רב חנין בר אביי[עריכה]
ערך רב חנן בר אמי ב).
ר' חנין בר אדא[עריכה]
נזכר מדרש תהלים פ"ה־ב.
רב חנין בר אמי[עריכה]
ערך רב חנן בר אמי א).
רב חנין בר אשי[עריכה]
ערך רב חנן בר אמי א).
רב חנין בר בא[עריכה]
ערך רב חנין בר אבא.
רב חנין בריה דרב ייבא[עריכה]
אדם גדול, בזמן רבא כב"ב קעד. שאמר רבא מאן חכים למעבד כי הא מלתא אי לאו רב חנין בריה דרב ייבא, (שסלק את הדיין דאחית למלוה לנכסי לוה מקמיה דלתבעה ללוה).
וביוחסין מביא רב חנא בר ייבא בזמן רב, והצדק אתו שגרסתו היה שאמר רב מאן חכים למעבד וכו' כדמובא ביוחסין השלם.