תולדות תנאים ואמוראים/ח/ר' חמא בר' חנינא (הראשון)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ר' חמא בר חנינא (הראשון)[עריכה]

לפי הגמרא דשבת לח. זכה עוד להיות בחברת רבי שאמרו שם א"ר חמא בר"ח פ"א נתאחרתי אני ורבי למק"א והביאו לפנינו ביצים וכו', אבל יותר נראה גרסת הירושלמי שבת פ"ג ה"א שאמר ר' שמואל בר נתן בשם ר' חמא בר' חנינא "אני ואבא" עלינו לחמת דגדר והביאו לפנינו ביצים וכו'. ובנדרים סב. ר' חמא בר"ח איקלע לההוא אתרא בזמן שהוקפלו רוב המקצועות הוה קאכיל, ויתיב לשמיעה לא אכיל, א"ל אכיל כך אמר לי ר' ישמעאל בר' יוסי משום אביו וכו'. ואולי צ"ל "כך אמר רי"ברי" ותיבת לי מיותר.

וקרוב מאוד לומר שהוא היה בנו של ר' חנינא בר חמא תלמידו הגדול דרבי, ולכן זכה לראות את חכמי דור רבי.

מקומו היה בציפורי מקום אביו כשבת פ"ו ה"ב ציפוראי אמרי מן כנשתא דבבלאי עד תרעיה דר' חמא בר' חנינא. והתרועע עם ר' אושעיא כירושלמי סוף פאה ושקלים ספ"ה ר' חמא בר"ח ור' הושעיא (רבה) הוו מטיילין באילין כנישתא דלוד אמר לרבי הושעיא כמה ממון שיקעו אבותי כאן, וידוע שר' חנינא היה עשיר גדול ובנה בי"הכנס בציפורי כפאה פ"ז סה"ד.

והיה שם מגדולי העיר כתענית כה. שר' חמא בר"ח גזר תעניתא ולא אתא מטרא א"ל והא ריב"ל גזר ואתא מטרא וכו', אבל בירושלמי שם פ"ג ה"ד יסופר המעשה על ר' חנינא בר חמא.

ובשבת קמז: חולק עם ר' יוחנן בהלכה. ובב"ר פס"ח־יא ר' ברכיה ור"ל בשמו. וב"ר רפ"יח ר' חמא בר"ח ורשב"ל תרוויהון אמרין.

וכ ןחולק עם ר' שמואל ב"נ כב"ר רפפ"ח.

והדרשן הנודע ר' לוי קיבל הרבה ממנו כתנחומא בראשית־יז, חיי שרה־ב, תולדות־כב, אחרי־ג, תצא־יח, מדרש תהלים פיח־יא, מדרש שמואל פ"א־ז. פכ"ד־א, ובמדרש תהלים פק"א־ד א"ר לוי מ"ט דר' חמא בר חנינא.

ובמדרש הגדול מקץ צד 647 מביא, ר' חמא סגי נהורא הוה, יתיב ולעי באורייתא עבד עליה ר' יוחנן א"ל שלם עלך בר חוריא, א"ל מאי שמעת דאנא בר עבדן? א"ל לאו, אלא שאתה בן חורין לעו"הב, אפשר שהוא ר' חמא בר חנינא, כי ר' חמאאחר בזמן ר"י לא היה. אבל מה שמצינו תמיד באגדה ר' חמא בר חנינא הוא מאוחר וכאשר נבאר.