תולדות תנאים ואמוראים/ז/מר זוטרא בריה דרב נחמן
מר זוטרא בריה דרב נחמן (בר יעקב)[עריכה]
היה גדול הדור בזמן רבא ושניהם קבלו מרב נחמן כביצה לד: שבעי רבא מר"נ ומר זוטרא אמר ע"ז אף אנן נמי תנינא.
וסוטה י. שאל מר"נ היכי דמי פדגרא ובגיטין נ. אמר משמיה דר"ג ואביי אמר תדע, וב"ב קנא: אמרוהו רבנן קמיה דרבא משמיה דמר זוטרא בריה דר"נ דאמר משמיה דר"נ, וכן הוא ע"ז לז:, ובב"ב ז. איתא בטעות קמיה דרבה וצ"ל דרבא.
ובחולין צד: שהוה קא אזיל מסיכרא לבי מחוזא ורבא ורב ספרא הוו קאתו לסיכרא פגעו אהדדי, הוא (מר זוטרא) סבר לאפיה קאתו אמר להו למה להו לרבנן לטרוח כולי האי? א"ל רב ספרא אנן לא הוה ידעינן דקאתי מר, אי הוה ידעינן טפי הוה טרחינן.
הלכותיו מצינו ברכות מג:, שבת פח: צו., ב"מ ד: פח:, ודינו הנודע בגיטין מט: שסובר שכתובת אשה בבינונית, וע"ז אמרו אביי ורבא ת"ש, ובהוריות יג. אמר ת"ש על בעית רמי בר חמא ואיכא דאמרי שהוא בעצמו פשיט ואמר ולאו מי אתמר עלה אמר רבא אר"נ (ע"ש ברש"י) וברכות נד: אמר לר"ה (הון) בריה דר"נ ומתרץ דברי רבא, ובסנהדרין ה. יסופר שדן דינא וטעה אתא לקמיה דרב יוסף א"ל אם קיבלוך עלייהו לא תשלם – ש"מ כי לא נקיט רשותא דיניה דינא.
ממעשיו הפרטים מצינו שהיה עשיר ומדקדק במעשיו כמו"ק יב. שבנו לו אפדנא מקבלי קיבולת חוץ לתחום (בשבת) איקלע רב ספרא ור"ה בר חיננא ולא עלו לגביה, איכא דאמרי הוא נמי לא על בגוויה.