שרשים אות הוו
| כדי לראות ערך בספרים אחרים - לחץ על הערך עם העכבר
|
אות הוו
וו
- לרבים "וָוִים" (שמות לח כח), ובסמוך "וָוֵי העמודים" (שמות לח י), והם יתדות שהיו יוצאים בעמודים עשויים כצורת ו"ו, והיו עשויים להפשיט הקרבנות שם.
והב
- "את וָהֵב בסופה" (במדבר כא יד), שם מקום. כתבתי המלה הזאת בשרש ו"ו, כי כן דעת המפרשים כי והב לבדו מלה אחת. אבל אני מצאתי בספרים מדוייקים "אֶתְוָהֵב" מלה אחת, התי"ו נקודה בשוא.[1]
נמוקים מרבי אליהו הלוי
- ^ א"א ורבותינו ז"ל אמרו שהיו שני אנשים מצורעים, אחד שמו אֶת והשני שמו וָהֵב.