שמות רבה נ א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שמות רבה · נ · א · >>

א.    [ עריכה ]

"וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל אֶת הארן" הדא הוא דכתיב (תהלים קיט, קל): "פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר מֵבִין פְּתָיִים" בשעה שברא הקב"ה עולמו היה כולו מים במים שנאמר (בראשית א, ב): "וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם" ר' יהודה ור' נחמיה ר' יהודה אמר האור ברא תחלה ואח"כ העולם משל למלך שבקש לבנות פלטין והיה המקום אפל מה עשה הדליק נרות ופנסין לידע היאך הוא קובע דימוסים כך האור נבראת תחלה ור' נחמיה אמר העולם נברא תחלה משל למלך שבנה פלטרין ועטרו בנרות שאל רבי שמעון בן יהוצדק את רבי שמואל בר נחמן אמר לו בשביל ששמעתי עליך שאתה בעל הגדה מהיכן נבראת האורה אמר נתעטף הקב"ה בשלמה והבהיק העולם מזיוו מראשו ועד סופו כמו שכתוב (תהלים קד, ב): "עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה" ואח"כ "נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה" לפיכך "פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר" ממנו למדו הצדיקים כשהיו מתחילין בדבר היו פותחין באורה אתה מוצא בשעה שאמר הקב"ה למשה שיעשה את המשכן אמר בצלאל ובמה אפתח תחלה פתח בארון שנאמר (שמות כה, י): "וְעָשׂוּ אֲרוֹן":