שמות רבה כז ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ד.    [ עריכה ]
דבר אחר "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ" הדא היא דכתיב (ירמי' טז, יט) ה' עוזי ומעוזי ומנוסי ביום צרה אליך גוים יבואו מאפסי ארץ אמרו ישראל להקדוש ברוך הוא כשעשית לנו נסים בים אמרנו לך (שמות טו, ב) עזי וזמרת יה הלא שמעה רחב ובאה ודבקה בך שנאמר (יהושע ב, ט-י) ותאמר אל האנשים ידעתי כי נתן ה' לכם את הארץ כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף הוי ה' עוזי ומעוזי ומנוסי ביום צרה כשעשית נסים בימי שלמה שנאמר (ש"א ב, י) ויתן עוז למלכו לא באת מלכת שבא ושבחה אותך שנאמר (מ"א י, א) ומלכת שבא שומעת את שמע שלמה ומה אמרה (שם, ט) יהי ה' אלהיך ברוך אשר חפץ בך כשהוצאת אותנו ממצרים ונתת לנו את התורה שנקראת עוז שנאמר (תהלים כט, יא) ה' עוז לעמו יתן ולא שמע יתרו ובא ונדבק בך הוי (ירמי' טז, יט) אליך גוים יבואו מאפסי ארץ: