שמות רבה ו ד
ד. [ עריכה ]
"וארא אל אברהם" אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה חבל על דאבדין ולא משתכחין הרבה פעמים נגליתי על אברהם יצחק ויעקב באל שדי ולא הודעתי להם כי שמי ה' כשם שאמרתי לך ולא הרהרו אחר מדותי אמרתי לאברהם (בראשית יג, י): "קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה וגו'" בקש לקבור שרה ולא מצא עד שקנה בדמים ולא הרהר אחר מדותי אמרתי ליצחק גור בארץ הזאת כי לך ולזרעך וגו' בקש לשתות מים ולא מצא אלא (שם כו, כ) "ויריבו רועי גרר עם רועי יצחק" ולא הרהר אחר מדותי אמרתי ליעקב (שם כח, יג) "הארץ אשר אתה שוכב עליה וגו'" בקש מקום לנטות אהלו ולא מצא עד שקנה במאה קשיטה ולא הרהר אחר מדותי ולא שאלני מה שמי כשם ששאלת אתה ואתה תחלת שליחותי אמרת לי מה שמי ולבסוף אמרת (שמות ה, כג): "ומאז באתי אל פרעה" ועל זה נאמר "וגם הקימותי את בריתי" שניתנה להם כמו שאמרתי להם שאתן להם את הארץ ולא הרהרו אחרי וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל לפי שהן לא הרהרו אחרי וגם אף על פי שישראל שבאותו הדור לא היו נוהגין כשורה שמעתי נאקתם בעבור הברית שכרתי עם אבותיהם, הדא הוא דכתיב "ואזכור את בריתי". לכן אמור לבני ישראל אין לכן אלא לשון שבועה שנאמר (ש"א ג, יד): "ולכן נשבעתי לבית עלי" נשבע הקדוש ברוך הוא שיגאלם שלא יירא משה שמא מדת הדין יעכב גאולתן.
"והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים" ארבע גאולות יש כאן "והוצאתי" "והצלתי" "וגאלתי" "ולקחתי" כנגד ארבע גזירות שגזר עליהן פרעה וכנגדן תקנו חכמים ארבע כוסות בליל הפסח לקיים מה שנאמר (תהלים קטז, יג): "כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא".
"והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי" אעשה להן מה שאמרתי לאבותיהן שאתן להם את הארץ ויהיו יורשין אותה בזכותן: