שירה (דוד פרישמן)/עלה כוכבי ויָצֶץ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

 
עָלָה כּוֹכָבִי וַיָּצֶץ –
אֲנִי לֹא יָדַעְתִּי!
רָמַז לִי, רָמַז וַיִּקְרָא –
אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי!
 
וְדָפַק הָאֹשֶׁר עַל-דַּלְתִּי –
לֹא נַעְתִּי, לֹא זַעְתִּי!
"אִי לָךְ שָׁם, חוֹלֵם, הֵן תִּפְתַּח" –
לֹא זַעְתִּי, לא נַעְתִּי!
 
וּבְקוּמִי – וְהָיָה כְּבָר רִכְבּוֹ
רָחוֹק כְּדֵי פַּרְסָה.
רַק עוֹד כְּנַף שׁוֹטוֹ רָאִיתִי
לְנֹגַהּ הַחַרְסָה.
 
וּבַחוֹל כָּל-הַיּוֹם אָז רַצְתִּי
בְּעִקְּבֵי אוֹפַנּוֹ –
וְהוּא יוֹשֵׁב וְלוֹעֵג מֵרָחוֹק
דּוּמָם עַל-כַּנּוֹ.