שיחות הר"ן/ד
עכשו בעתים הללו קשה מאד שיהיה מעות לאיש כשר, כי צריך שיהיה לו ירידה גדולה מאד חס ושלום עד שישיג מעות. ואפלו אחר הירידה חס ושלום מעבודתו יתברך עדיין לאו כל אחד משיג מעות, כי גם הרשעים וקלי עולם לאו כל אחד משיג מעות, אבל איש כשר באמת רחוק מאד שיהיה לו עשירות.
כי דע שמיום שחרב בית המקדש נפל העשירות בעמקי הקליפות, בבחינת ״ותרד פלאים״ (איכה א', ט') - ״פלאים״ אותיות ״אלפים״, היינו שה״אלפים״ של עשירות ירד ״פלאים״, דהינו ירידה גדולה ונפלאה. על כן בהכרח שיהיה לו חס ושלום ירידה גדולה מאד קודם שבא לעשירות, דהיינו אלפים מזומנים ועדיין הוא ספק, כנ"ל.
אבל איש כשר באמת, קשה לו מאד שיהיה לו עשירות, ואף על פי שנמצאים גם צדיקים ואנשים כשרים שיש להם מעות, אבל הוא כבד וקשה מאד מאד. וגם העשירות שיש להם לצדיקים הוא מזיק להם לעבודתם. גם באמת אף על פי שיש להם איזה מעט עשירות אבל אף על פי כן אין להם עשירות גדול מזומן כמו שיש להקלי עולם שיש להם אלפים ורבבות אדומים מזומנים, כי עכשיו קשה וכבד מאד שיהיה להכשרים עשירות, כנ"ל, וכמו שאומרים בשם רבי נחמן זקני זכרונו לברכה שאמר על מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: ״ארך ימים בימינה״ (משלי ג', ט"ז), ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (שבת דף סג.): ״ארך ימים״ איכא עושר וכבוד ליכא, ואמרו: כל שכן עושר וכבוד.
ואמר רבי נחמן זכר צדיק לברכה שהוא רק כל שכן, היינו שבודאי הוא קל וחומר וכל שכן שראוי שיהיה להם עושר וכבוד, אבל לא בפירוש; כי אף על פי כן אין להם מזומנים כמה אלפים אדומים, וכנזכר לעיל: