שולחן ערוך יורה דעה כח כד

אין מכסין בעפר המדבר מפני שהיא ארץ מליחה ואינה מצמחת.

הגה: ^לוולכן אין מכסים ^לזבעפר ^כהלחה ממים כגון מתונתא (טור וסמ"ג וסמ"ק).

ואין לכסות בשלג (ב"י וא"ז בשם גאון דלא כמרדכי בשם גאון).

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(לו) ולכן אין מכסים כו' כן הוא בכל הספרים וכן העתיק בס' אפי רברבי ומשמע דהיינו מפני שעפר לחה אינה מצמחת וליתא דבש"ס פרק אלו עוברין (פסחים מז:) איתא בהדיא דראויה לזריעה ומצמחת וכן הוא ברש"י שם אעפ"י שהב"י העתיק לשון רש"י ואינה ראוי' לזריעה פשוט הוא דט"ס הוא והעט"ז העתיק לשון הב"י ולא הרגיש בטעות אלא הטעם כתב הסמ"ג דבעינן עפר דק ונפרך שראוי למנות כדכתיב אם יוכל איש למנות את עפר הארץ ומביאו ב"י ודרכי משה ונ"ל דהאי ולכן ט"ס הוא וצריך להיות וכן וקל להבין.

(לז) בעפר לחה וכו' וכל שכן בטיט כדאיתא בש"ס שם.

באר היטב

עריכה

(כה) לחה: כתב בש"ך דמשמע כאן שעפר לחה אינה מצמחת וזה אינו דבפ' אלו עוברין דף מ"ו איתא בהדיא דראוי' לזריעה ומצמחת אלא הטעם דאין מכסין בעפר לחה משום דבעינן עפר דק דראוים למנות דכתיב אם יוכל איש למנות עפר הארץ וגו' ע"כ נלע"ד דהאי ולכן שכתב רמ"א הוא ט"ס וצ"ל וכן. כתב הרמב"ם סוף ה"ש מותר לכסות בעפר עיר הנדחת וה"ה בעפר עבודת כוכבים ושאר איסורי הנאה משום דמצות לאו ליהנות ניתנו (מהרמ"ט).

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}