שולחן ערוך יורה דעה יג
"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
<< | שולחן ערוך · יורה דעה · סימן יג | >>
ראו סימן זה בתוך:
טור יורה דעה ·
לבוש ·
ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:
פרי חדש · ש"ך · ט"ז · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שו"ע באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org ·
SefariaENG
א • ב • ג • ד • ה • ו
סעיף א[עריכה]
בהמה, חיה, ועוף, - טעונים שחיטה. דגים וחגבים – אין טעונים שחיטה.
- הגה: ומותר לאוכלם מתים, או לחתוך מהם אבר לאוכלו. אבל אסור לאכלן חיים, משום בל תשקצו (הגהות מיימוני פ"א מהלכות שחיטה סק"ג. הגהות מרדכי. ותוספות ד"ה דלא, במסכת שבת דף צ' ע"ב ותוס' בע"ז דף ל"ח ד"ה לעולם).
סעיף ב[עריכה]
השוחט את הבהמה, ונמצאת כשרה, ומצא בה עובר בן שמונה בין חי בין מת, או בן ט' מת – מותר באכילה ואינו טעון שחיטה. ואם מצא בה בן תשעה חי, אם הפריס על גבי קרקע – טעון שחיטה. אבל שאר טרפות – אינו אוסר אותו. ואם לא הפריס על גבי קרקע – אינו טעון שחיטה. ואם פרסותיו קלוטות (פירוש, שפרסתו כולה אחת ואינה סדוקה, או שהיה בו שום שאר דבר תמוה. הגהות אשר"י) אף על פי שהפריס על גבי קרקע – אינו טעון שחיטה. ויש מגמגמין בדבר.
סעיף ג[עריכה]
אם לא שחט האם אלא קרעה, וכן אם שחטה ונתנבלה בידו, או שנמצאת טריפה: אם העובר (הנמצא בה) בן תשעה חי – טעון שחיטה לעצמו וניתר בה. ואם הוא בן תשעה מת או בן שמונה אפילו חי – הרי זה אסור.
- הגה: ועכשיו אין להתיר שום ולד הנמצא בבהמה אם האם טריפה (הגהות מיימוני בשם סמ"ג סוף לאוין קל"ו. ו"איסור – והיתר" סוף כלל נ"ה). ולא מהני לו שחיטת עצמו דחיישינן שמא אינו בן תשעה.
סעיף ד[עריכה]
בן תשעה חי, שנמצא במעי שחוטה כשרה, וגדל, ובא על בהמה דעלמא והוליד – אותו הולד אין לו תקנה בשחיטה. ואם בא על בת פקועה כיוצא בו – הרי בנו ובן בנו עד סוף כל הדורות כמוהו, וכולם צריכים שחיטה מדבריהם, ואין הטרפות פוסל בהם.
סעיף ה[עריכה]
השוחט את הבהמה, ומצא בה דמות עוף: אע"פ שהוא עוף טהור – הרי זה אסור באכילה. לא הותר מן הנמצא בבהמה אלא מה שיש לו פרסה.
- הגה: ויש אומרים דאפילו פרסותיו קלוטות, רק שיהא דומה לבהמה שבמינה מן שיש לו פרסה (עיין ש"ך סק"כ).
סעיף ו[עריכה]
השוחט את הבהמה, ומצא בה בריה שיש לה שני גבין ושני שדראות – אסור.