שולחן ערוך חושן משפט שסט ח

וכן מלך שכעס על אחד מעבדיו ושמשיו מבני המדינה ולקח שדהו או חצירו אינו גזל ומותר ליהנות בה והלוקחה מהמלך הרי הוא שלו ואין הבעלים מוציאין אותה מידו (וכ"כ לעיל ס"ס רל"ז)

אבל מלך שלקח שדה או חצר של אחד מבני המדינה שלא בדינים שחקק הרי זה גזלן והלוקח ממנו מוציאין הבעלים מידו כללו של דבר כל דין שיחקוק אותו המלך לכל ולא יהיה לאדם אחד בפני עצמו אינו גזל וכל שיקח מאיש זה בלבד שלא כדת הידוע לכל אלא חמס את זה הרי זה גזל:

הגה: ואם חקק לבעל אומנות אחד כגון שחקק למלוה בריבית איזה דבר י"א דלא אמרינן ביה דינא דמלכותא דינא הואיל ואינו חקוק לכל (מהרי"ק שורש ס"ו) י"א דלא אמרינן דינא דמלכותא דינא אלא במסים ומכסים התלוים בקרקע כי המלך גוזר שלא ידורו בארצו כי אם בדרך זה אבל בשאר דברים לא (הרא"ש פ"ד דנדרים בשם הר"מ ומרדכי פ' הגוזל בתרא) וי"ח וסבירא להו דאמרינן בכל דבר דינא דמלכותא דינא (מרדכי שם בשם התוס' ות"ה סי' ש"ט) ולכן המלוה על המשכון יכול למכרו אחר שנה הואיל וכן דינא דמלכותא (שם בשם ר"י בר פרץ) וכן הוא עיקר וכמו שנתבאר לעיל סי' שנ"ו סעיף ז':

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

כי המלך גוזר שלא ידורו בארצו: הטעם שהארץ היא מיוחדת שהיא של המלך וכל אדם יכול לעשות בשלו מה שירצה וכן סיים הרא"ש בשם הרמ"ה שם בטעמו ז"ל ואף הדיוט שיש לו קרקע כך דינא שלא יהנה אדם מארצו שלא מדעתו וקצבתו עכ"ל והביאו בד"מ ע"ש:

יוכל למכרו אחר שנה כו': וכ"כ לעיל בסי' ע"ג סי"ד בהג"ה והוא מהמשנ' פ' הגוזל והא דהוצרך לכתוב דמשום דינא דמלכותא מותר למוכר' אחר שנה משום דל"ת כיון דמשכנו משכון של עכו"ם ונותן להמלוה ממנו ריבי' אסור למוכרו ולהביא להממשכן ליד היזק מעכו"ם שיעליל עליו משא"כ במשכן לו משכון של ישראל דמותר למוכרו בסוף ל' להתראתו א"ל במקום שאין מוכרין משכנות ש"ע תוך שנה וכמ"ש מור"ם בהג"ה לעיל בסי' ע"ג סי"ד ומ"ה כתב שם דבתוך השנה לא ימכרו דמשמע דהסברא היא דאפי' בתוך השנה מותר למוכרו וכאן הוצרך לכתוב דלאחר שנה מותר למוכרו וק"ל:

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(ה) וכן מלך שכעס כו' עיין בתשו' ן' לב ס"ד דף ס"ד וברשד"ם סי' נ"ה ובתשו' רמ"א סי' ק"ט:

(ו) וכל שיקח מאיש זה כו' עיין בתשו' ר"מ אלשיך ר"ס ס"ה וסי' ס"ז דף קכ"ב ובתשו' ר"ש כהן ס"ב סימן פ"א:

(ז) ואם חקק כו' עיין בתשוב' מהרא"ן ששון סימן קצ"ג ובתשו' ן' לב ס"ג סי' ק"י:

(ח) אלא במסים כו' עיין בתשו' רשד"ם סי' רכ"ד:

באר היטב

עריכה

(ז) שכעס: עיין בתשו' ן' לב ס"ר דף ס"ד ובתשו' רשד"ם סי' נ"ה ובתשו' רמ"א סי' ק"ט ובתשו' ר"מ אלשיך ריש ס"ה וסי' ס"ז ובתשו' רש"ך ס"ב סי' פ"א.

(ח) חקק: עי' בתשו' מהר"א ששון סי' קצ"ב ובתשו' ן' לב ס"ג סי' ק"י ובתשו' רשד"ם סי' רכ"ד.

(ט) שנה: עמ"ש בזה בסי' ע"ג ס"ק ל"ו ע"ש.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}