שולחן ערוך חושן משפט שסט ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

אסור ליהנות בדבר הגזול ואפילו לאחר יאוש והוא שידע בודאי שדבר זה היא הגזילה עצמה כיצד ידע שבהמה זו גזולה אסור לרכוב עליה או לחרוש בה גזל בית או שדה אסור לעבור בתוכה או ליכנס בה בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים ואם דר בה חייב להעלות שכר לבעלים אם היתה עשויה לשכר גזל דקלים ועשה מהם גשר אסור לעבור עליו וכן כל כיוצא בזה (מיהו אם מסרו לרבים מותר ליהנות ממנו דהא הוי יאוש עם שינוי רשות) (המגיד פ"ה)

אבל מלך שכרת אילנות של בעלי בתים ועשה מהם גשר מותר לעבור עליו אפילו שצוה המלך לעבדיו לכרות מכל אחד ואחד דבר ידוע והלכו הם וכרתו הכל מאחד מותר וכן אם הרס בתים ועשה דרך או חומה מותר ליהנות בה וכן כל כיוצא בזה שדין המלך דין והוא שיהיה מטבעו יוצא באותם הארצות שהרי הסכימו עליו בני אותה הארץ וסמכה דעתם שהוא אדוניהם והם לו עבדים שאם לא כן הרי הוא כגזלן בעל זרוע:

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

חייב להעלות שכר לבעלים:    דקרקע בחזקת בעליה עומדת וכמ"ש בסי' שס"ג ושע"א:

גזל דקלים כו' עד אסור לעבור עליו:    כאן שייך הג"ה של מור"ם ז"ל הנדפס בס"י אחר זה ז"ל מיהו אם מסרו לרבים מותר כו' וכ"כ המ"מ כתבתי ל' בפרישה דבכה"ג אף במקום דלית ביה דינא דמלכות' דינא מותר וכן מצאתי בהגהות דכתיבת יד מור"ם ז"ל הג"ה זו אדינא דגזל דקלי':

פירושים נוספים


▲ חזור לראש