שולחן ערוך חושן משפט רסח ב
<< · שולחן ערוך חושן משפט · רסח · ב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
ד' אמות של אדם שהוא עומד בצדן הרי אלו קונים לו ואם הגיע המציאה לתוך ד' אמות שלו זכה בה וחכמים תקנו דבר זה כדי שלא יריבו המוצאים זה עם זה בד"א בסימטא או בצידי רשות הרבים שאין הרבים דוחקים בהם או בשדה שאין לה בעלים אבל העומד ברשות הרבים או בתוך שדה חבירו אין ד' אמות קונות לו ואינו קונה שם עד שתגיע מציאה לידו:
- הגה: שנים שבאו כאחד לתוך ד' אמות או שעומדים שניהם ונפלה המציאה לתוך ד' אמותיהן קנו שניהן (טור):
מפרשים
סמ"ע - מאירת עיניים
הרי אלו קונים לו: חז"ל נתנו לד' אמות הללו דין חצר שלו דקונה לאדם בשעומד בצדו אע"פ שאינו משומר מדין יד הסמוכה לו וכמ"ש בסעיף שאחר זה ובטור כתב דהראב"ד כתב שלא תקנו ד' אמו' אלא בעומד אבל לא במהלך ושהרא"ש היה אומר שאין חילוק עכ"ל ואף דכאן אין שייך לומר חצר המהלכת לא קני כמ"ש הטור והמחבר בסי' ר"ב דהא הקרקע של ד' אמות קונה לו והיא אינה מהלכת אלא שבעינן עומד בצדה להיות כידו הסמוכ' לו ומה לי עומד או מהלך מ"מ י"ל דס"ל דלא תקנו ד' אמות כשמהלך אנה ואנה אלא כשעומד במקום אחד:
בסימטא או בצידי ר"ה: סימטא פרש"י קרן זויות הסמוכה לר"ה והוא הפקר לרבים למשוך לתוכה הצריכים לצאת מפני הדחק וכן צידי ר"ה והיינו מה שהוא כנגד הבתים מה"ט:
אבל העומד בר"ה כו': הטעם משום דהרבה בני אדם רגילים לעמוד שם ואין לאדם שם ד' אמות מיוחדת:
באר היטב
(ב) בצדן: חז"ל נתנו לד"א הללו דין חצר שנתבאר בסמוך ס"ג ובטור כת' בשם הראב"ד שלא תקנו ד' אמות אלא בעומד אבל לא במהלך ושהרא"ש הי' אומר שאין חילוק עכ"ל ואף דכאן לא שייך לו' חצר המהלכת לא קני כמ"ש בסי' ר"ב דהא הקרקע שקונה אינה מהלכת ומה דבעינן עומד בצדה הוא שתהא כידו הסמוכה לו וא"כ מה לי עומד או מהלך מ"מ י"ל דס"ל דלא תקנו ד"א כשמהלך אנה ואנה אלא כשעומד במקום אחד. סמ"ע.
(ג) בסימטא: פרש"י קרן זוית הסמוכה לר"ה והוא הפקר לרבים למשוך לתוכה הצריכים לצאת מפני הדחק וכן צידי ר"ה והיינו מה שהוא כנגד הבתים. שם.
(ד) ברה"ר: דהרבה בני אדם רגילין לעמוד שם ואין לאדם שם ד"א מיוחדות. שם.
קצות החושן
(א) שנים שבאו כא' לתוך ד' אמות. בפ' הזורק (דף ע"ח) ה"ד מחצה על מחצה אמר ר' שמואל בר רב יצחק כגון שהיו שניהן עומדין בארבע ופריך וליחזי הי מינייהו קדים וכ"ת דאתי תרווייהו בהדי הדדי הא אי אפשר לצמצם. ומזה מבואר דכל דאתי קודם זכה בד' אמות ושוב אין השני הבא אחריו זוכה בד' אמותיו של הראשון וכן מבואר בש"ע אה"ע סימן ל' סעיף ד'. וא"כ הכי נמי מ"ש הרמ"א שנים שבאו כאחד אע"ג דאי אפשר לצמצם קנו שניהן היינו מספק חולקין ואינו מדוקדק מ"ש הרמ"א או שעומדין שניהם ונפלה המציאה תוך אמותיהן דקנו שניהן דממ"נ אי קדים אחד כבר זכה בד' אמותיו אע"ג דהמציאה נפלה אח"כ כמו גבי גט וקידושין ואי עומדין שניהם היינו שבאו בבת אחת הא אי אפשר לצמצם ואי מספיקא היינו רישא דמה לי המציאה היה כבר מונח או שנפל המציאה אחר כך כיון דאין הספק אלא בד' אמות הי מינייהו קדים: