שולחן ערוך חושן משפט רה יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

באיזה אונס אמרו שהוא מבטל המקח באונס דאתי ליה מאחריני אבל באונס דאתי ליה מנפשיה כגון מי שמוכר מפני שהוא דחוק למעות לא ואפילו באונס דאתי ליה מאחריני דוקא שאנסוהו למכור אבל לא אנסוהו למכור אלא ליתן מעות ומחמת שלא היו לו המעות הוצרך למכור לא הוי אונסא וזביניה זביני.

(וכל זה מיירי באנסוהו למכור דאמרינן אגב אונסיה גמר ומקני אבל אנסוהו לקנות אינו קנין) (ב"י בשם עיטור):

מפרשים

 

ש"ך - שפתי כהן

(יא) לא הוי אונסא עיין בספרי שכתבתי דנ"ל דוקא כשמכרו לאחרים אבל לגזלן עצמו לא מהני כשמסר מודעא דע"כ האונס בא מחמתו ועיין בב"י ודו"ק:
 

באר היטב

(כ) זביני:    ונ"ל דהיינו דוקא כשמכרו לאחרים אבל לגזלן עצמו לא מהני כשמסר מודעה דע"כ האונס בא מחמתו ועיין בב"י. ש"ך.
 

קצות החושן

(ט) אנסוהו לקנות מ"ש בסי' ט' ס"ק א':

פירושים נוספים


▲ חזור לראש