שולחן ערוך חושן משפט קב א

בא המלוה לגבות קרקע מגבין לו מן הבינונית שבנכסי הלוה דבשלו הם שמין:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

מגבין לו מן הבינונית לשון הגמרא פ"ק דב"ק (דף ח ע"א) אמר עולא דבר תורה בעל חוב דינו בזיבורית שנאמר בחוץ תעמוד והאיש אשר אתה נושה בו יוציא אליך העבוט החוצה מה דרכו של אדם להוציא לחוץ פחות שבכלים (פי' כיון שברצונו תליא להוציא מסתמא נותן לו מהגרוע שבמטלטלי' וה"ה בפורע מקרקעו' פורע מהגרוע שבקרקעותיו דמן התורה שיעבוד קרקעותיו ומטלטלים שוין הן) אלא שחז"ל אמרו ב"ח בבינוני' כדי שלא תנעול דלת בפני לווין עכ"ל וקי"ל כעולא וע' בדרישה מ"ש עוד מזה:

דבשלו הן שמין. לשון הטור ובשלו הן שמין כגון אם היה לו עידית ובינונית וזיבורית אפי' אם הבינונית שלו טובה כעידית דשאר העול' מגבין לו ממנו עכ"ל והיינו לחומרא דנתבע וכ"ש דאזלי' בתריה לקולא כגון אם היה עידית דלוה כבינונית דעלמא ובינונית דלוה כזיבורית דעלמא דנותן לו מבינונית דלוה והא דאמרי' דבשלו הן שמין ילפינן ליה מנזקין דכתיב ביה מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם ודרשינן דמיטב שדהו דהאיך "דישלם קאמר דהיינו דמזיק וה"ה דלוה בהלואה ע"ש בגמ' (דף ו' ז'):

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(א) בא המלוה לגבות קרקע וע' ביש"ש פ"ק דב"ק וע' בר"ן וה' המגיד שדקדקו על הרמב"ם והרי"ף בזה וע' בספר המלחמות ריש ב"ק:

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}