שולחן ערוך חושן משפט פא כ
<< · שולחן ערוך חושן משפט · פא · כ · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
המודה לחבירו בחזקת שהוא חייב לו או מסר לו שטר בעדים ועדים חתומים עליו ואח"כ נתברר הדבר שטעה לאו הודאה היא:
מפרשים
סמ"ע - מאירת עיניים
בחזקת שהוא חייב לו. פי' דאי לא בחזקת שהוא ח"ל אע"ג דנתברר שאינו ח"ל היה צריך לשלם לו כשהודה בהודאה גמור' להרמב"ם או א"ל אתם עידי להרא"ש דאמרינן במתנה גמורה שיעבד נפשו להתחייב לו בהודא' או במסירת השטר וכמ"ש בר"ס מ' ע"ש:
ש"ך - שפתי כהן
(נ) בחזקת שהוא ח"ל. דאי לא בחזקת שהוא ח"ל אע"ג דנתברר שאינו ח"ל הי' צריך לשלם לו כשהוד' בהודא' גמור' להרמב"ם או א"ל אתם עידי להרא"ש דאמרינן במתנ' גמור' שיעבד נפשי' להתחייב לו בהודא' או במסיר' השטר וכמ"ש בר"ס מ' ע"ש עכ"ל סמ"ע וכבר נתבאר בסי' מ' דהרבה פוסקים חולקים וס"ל דא"י להתחייב באתם עדי וגם להרמב"ם דס"ל דיכול להתחייב יש לומר דלא קאמר רק באתם עידי והסמ"ע דמשוה לדעתו הודא' גמור' לא ידעתי מנ"ל הא דאף הרמב"ם דס"ל דהודא' גמור' הוי כאתם עידי היינו שלא יכול לטעון השטא' אבל להתחייב בדבר שאינו חייב אפשר דלא מהני רק באתם עידי וכמ"ש [ימכ"ש] לפי מה שכתבתי לעיל ס"א ס"ק י"ט בשם ה' המגיד ולחם משנה דלענין השבע' לא חשיב הודא' גמור' כאתם עידי להרמב"ם והוכחתי שם כדברי ה' המגיד אלמא דלפעמים בעינן אתם עידי דוקא. עיין בתשו' מהר"מ מלובלין סי' קל"ה:
באר היטב
(לח) בחזקת: פי' הסמ"ע דאי לא"ה אע"ג דנתברר שאינו ח"ל הי' צריך לשלם לו כשהוד' בהודא' גמור' להרמב"ם או א"ל אתם עדי להרא"ש דאמרינן במתנ' גמור' שיעבד נפשו להתחייב לו בהודא' או במסירת השטר וכמ"ש בריש סימן מ' ע"ש והש"ך כתב דכבר נתבאר בסי' מ' שם דהרב' פוסקים חולקים וס"ל דא"י להתחייב באתם עדי וגם הרמב"ם ז"ל דס"ל דיכול להתחייב י"ל דלא קאמר רק באתם עדי ולא בהודא' גמור' ולא ידעתי מנ"ל להסמ"ע דמשוה להו דאף דהרמב"ם ס"ל דהודא' גמור' הוי כאתם עידי היינו לענין השטא' אבל להתחייב בדבר שאינו חייב אפשר דלא מהני רק באתם עדי וע' בתשו' מהר"מ מלובלין סי' קל"ה עכ"ל.
קצות החושן
(יט) בחזקת שהוא חייב כת' הסמ"ע דאי לא בחזקת שהוא חייב אע"ג דנתברר שאינו חייב הי' צריך לשלם כשמוד' בהודא' גמור' להרמב"ם ובש"ך כת' דגם להרמב"ם י"ל דוקא באתם עדי והסמ"ע דמשו' לדעתו הודא' גמור' מנא ליה הא דאף דלהרמב"ם דס"ל דהודא' גמור' הוי כא"ע היינו שלא יכול לומר משט' אבל להתחייב בדבר שאינו חייב אפשר דלא מהני רק א"ע ע' שם וכן נרא' לענ"ד דאפי' אי נימ' דהודא' גמור' מסלק השטא' וגם השבע' מ"מ לענין חיוב חדש לא מהני רק א"ע או חייב מנה בשטר דהוי כא"ע וכן משמע מדברי הש"ע סי' מ' שכת' המחייב עצמו בממון לאחר כיצד האומר לעדים הוו עלי עדים שאני חייב לפ' מנה ולמה הצריך לאתם עדי הא לדעת הש"ע במוד' מעצמו לא אמרי' משט' ובפני התובע לא אמרי' השבע' והתם הי' בפני התובע אלא ודאי דכל זה דמחלק השטא' והשבע' היינו לענין הודא' אבל לחיוב חדש צריך א"ע דוק' ועמ"ש בסק"ח וא"כ ה"ה הודא' גמור' לא מהני ומזה ממיל' מוכרח דגם באודיתא דאיסור גיורא אע"ג דלא שייך שם השבע' לענין צריך דוקא א"ע ועמ"ש בס"ק י"ד: