שולחן ערוך חושן משפט פא טז
<< · שולחן ערוך חושן משפט · פא · טז · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
יש מי שאומר שטענת שלא להשביע אינה מועלת אלא כשמודה מעצמו אבל אם תבעו והודה א"י ליפטר בטענת שלא להשביע:
מפרשים
סמ"ע - מאירת עיניים
יש מי שאומר שטענת כו'. כ"כ הטור בשם הרא"ש בסי' זה ובסי' ל"ב בלי שום חולק וגם בב"י ובד"מ לא נזכרים בפי' שום מי שחולק אזה וכתבתי כמה פעמים דאין זה קושי' מיהו כאן אפשר לומר דכוונת המחבר שכ' יש מי שאומר נרא' דהוא משום דלדעת הרמב"ם דס"ל דכל שהודה בפני התובע אינו יכול לטעון שלא להשביע וכמ"ש המחבר לפני זה בסי"א א"כ אפי' בלא תבעו נמי כל שהוד' בפניו וק"ל:
ש"ך - שפתי כהן
(מב) יש מי שאומר כו'. בסמ"ע ס"ק מ"א כתב דכתב בל' יש מי שאומר משום דלדעת הרמב"ם שהביא לעיל סי"ד כל שהודה כן בפני התובע אי"ל להשביע אפי' בלא תבעו ולא נהיר' אלא נראה שראה המחבר שהבעה"ת חולק בזה שכתב בשער מ"ב ח"א וז"ל והיכא דהוו קרו ליה קב רשו והוא אמר למי אני חייב אלא לפלו' בכל זה יכול לטעון השטא' או שלא להשביע את עצמי נתכוונתי וכדגרסינן כו' נמצא עכשיו שהמטמין עדים ושמעו שהוד' לו מנה או מוד' מעצמו ועדים שמעו אותו או שתבעו בפני עדים והוד' לו אבל לא אמר להם אתם עדי בכל אלו אם טען משטה אני בך או שלא להשביע את עצמי נתכוונתי או להד"ם נאמן ואם לא טען אין טועני' לו חוץ מהמוד' מעצמו וכדלעיל עכ"ל ומביאו בב"י לעיל ס"ס ל"ב ומדכתב בכל אלו אם טען כו' או שלא להשביע כו' אלמ' דאפי' במוד' על ידי תביע' יכול לטעון שלא להשביע וכן הבין בספר ג"ת דף קע"ז ע"ג מדברי בעה"ת אלו וכן מוכח מדברי בעה"ת שהבאתי לעיל ס"ה ס"ק י"ב וכן מוכח להדי' דעת בעל המאור פרק ז"ב ע"ש מיהו לענין דינא כבר בררתי לעיל סי"ד ס"ק ל"ג מן הש"ס דהעיקר כהרמב"ם דאפי' לא תבעו והוד' לו רק הוד' בפני התובע אי"ל השבע' וגם סבר' אלימת' הוא דאיך יודה שלא להשביע שיסברו שאינו עשיר וזה שמוד' בפניו יודע שאינו כדבריו ה"ל להודות כן לאחר ואם כן כל שכן בתבעו והוד' לו דאי"ל השבע':
באר היטב
(לג) שאומר: בסמ"ע כתב דלשון יש מי שאומר הוא משום דלהרמב"ם כל שהודה בפני התובע א"י לומר שלא להשביע אפילו בלא תבעו ולא נהירא אלא נראה שראה המחבר שבעה"ת חולק בזה הביאו הב"י בסוף סימן ל"ב ע"ש דמשמע מדבריו דאפי' במודה ע"י תביעה יכול לטעון שלא להשביע וכן הבין בס' גד"ת מדברי בעה"ת אלו וכן מוכח להדיא דעת בעל המאור פ' ז"ב ע"ש מיהו לענין דינא כבר בררתי בסי"ד מהש"ס דהעיקר כהרמב"ם דאם הודה בפני התובע אפי' לא תבעו א"י לטעון השבעה וגם סברא אלימתא היא דאיך יודה שלא להשביע שיסברו שאינו עשיר וזה שמוד' בפניו יודע שאינו כדבריו ה"ל להודות כן לאחר וא"כ כ"ש בתבעו והוד' לו דאי"ל השבעה. ש"ך.
קצות החושן
(טז) אינו יכול לפטור עיין ש"ך דלהכי כתב בשם יש מי שאומר דהנ"י ראה שבעה"ת חולק בזה בשער מ"ב וס"ל דאפי' במוד' ע"י תביע' שייך שלא להשביע עמ"ש סקכ"ד: