שולחן ערוך אורח חיים תרצ ה

קראה סירוגין, דהיינו שפסק בה ושהה, ואחר כך חזר למקום שפסק, ^יזאפילו שהה כדי לגמור את כולה, ^יחיצא.

הגה: ^יטואפילו סח בינתיים. ^כמיהו גוערין במי שסח בינתיים, כדלקמן סימן תרצ"ב סעיף ב'. (הרשב"א סי' רמ"ד).

מפרשים

מגן אברהם

עריכה

(ז) ואפי' סח: פי' הקורא אבל השומע ששח ולא שמע לא יצא (ב"י סי' תרצ"ב):

ביאור הגר"א

עריכה

ואפי׳ סח – ברכות י״ד א׳ פוסק כו׳ אלמא אין מפסיד הקריאה דאין מפסיד אלא הברכה לא המצוה כמ״ש וכן בתפלה:

מיהו – כמ״ש בסי״ג ולא יפסיק כו׳ שאסור כו׳ כ״ש בכה״ג:

קרא פסוק – גמרא שם וע׳ רי״ף ורא״ש שם בשם ירושל׳:

אלא כיצד – גמרא שם ת״ר השמיט כו׳:

באר היטב

עריכה

(ד) סח: פירוש הקורא אבל השומע שסח ולא שמע לא יצא. ב"י סי' תרצ"ב.

משנה ברורה

עריכה

(יז) אפילו שהה כדי לגמור את כולה: ר"ל שהיה יכול בזמן הזה לגמור כל המגילה מראשה עד סופה:

(יח) יצא: ובשהה מחמת אונס לפי מה דקיי"ל לעיל בסימן ס"ה (סעיף א') לענין ק"ש דחוזר לראש ה"ה הכא דחוזר וקורא מיהו אין לו לברך עוד פעם שני ועיין מש"כ שם בבה"ל:

(יט) ואפילו סח וכו': ר"ל דל"ד בשהה בשתיקה אלא אפילו פסקו באמצע המגילה בשיחה ושהו עי"ז נמי א"צ לחזור אלא גומר ממקום שפסק. וכ"ז כששח הקורא אבל השומע ששח ולא שמע עי"ז הקריאה אפילו חיסר רק תיבה אחת דעת כמה פוסקים דלא יצא ולכן צורך גדול להיות לכל אחד חומש כי בעוד שמכין הנערים המן וכיוצא א"א לשמוע כמה תיבות מש"ץ ויוצא מה שקורא ע"פ מחומש ויוצא עכ"פ דיעבד [פמ"ג]:

(כ) מיהו גוערין וכו': דכיון שבירך עליה אין לו להפסיק בינתיים עד לאחר כל המצוה:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}