שולחן ערוך אורח חיים תרכח א
שולחן ערוך אורח חיים · תרכח · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
שולחן ערוך
סוכה שתחת סוכה, העליונה כשרה והתחתונה פסולה. והני מילי שיכולה התחתונה לקבל כרים וכסתות של עליונה ואפילו על ידי הדחק, ויש ביניהם עשרה טפחים. אבל אם אין ביניהם עשרה טפחים, או שיש ביניהם עשרה טפחים אבל אינה יכולה לקבל כרים וכסתות של עליונה אפילו על ידי הדחק, התחתונה כשרה אם היא מסוככת כהלכתה, אפילו אם העליונה למעלה מעשרים. ואם אינה מסוככת כהלכתה ומתכשרת על ידי סכך העליונה, צריך שלא יהא סכך העליונה גבוה מן הארץ למעלה מעשרים אמה:
מפרשים
ט"ז - טורי זהב
אפי' ע"י הדחק. דאז מיקרי דירת עראי וקיי"ל כרבנן דר"י דסוכה דירת עראי סגי:
אפי' אם העליונה כו'. משמע אע"פ שהעליונ' ג"כ צלתה מרובה מחמת'. ואע"ג דבסי' תרכ"ז פסל לכ"ע אם הסכך פסול דהיינו האילן היא צלתה מרובה מחמת' שאני הכא דהעליון אינו נקרא סכך פסול כיון שאין הפסול מחמת עצמו רק מחמת שיעור הגובה זו היא סברת ר"ת בתו':
מגן אברהם
(א) והתחתונה פסולה: דכתיב בסכת לשון יחיד:
(ב) למעלה מכ': ולא אמרי' מה שכנגד סכך הפסול נחשב כאלו אינו דלמעלה מכ' לא מקרי סכך פסול לפסול כנגדו [תוס' ורא"ש עיין ריש סי' תרכ"ו ]:
(ג) סכך העליונה: והעליונה צלתה מרוב' אבל אם חמתה מרובה אפי' יכולה תחתונה לקבל כשירה ועיין סי' תרל"א ס"ה:
באר היטב
(א) אפי' וכו': משמע אע"פ שהעליונה ג"כ צלתה מרובה מחמתה. ט"ז ע"ש.
משנה ברורה
(א) והתחתונה פסולה - דכתיב בסוכת חסר וי"ו בין כ"ף לתי"ו לשון יחיד ובזה הוא יושב תחת שני סככין:
(ב) שיכולה התחתונה לקבל וכו' - ר"ל שחזקה לקבל הכרים וכסתות שאדם מניחן כדי לישן עליהן ואדם יושב שם ואוכל סעודתו אז היא נקראת בשם סוכה וממילא מיפסלא התחתונה משום סוכה תחת סוכה:
(ג) ואפילו ע"י הדחק - ר"ל שהגג של תחתונה שהיא קרקעיתה של העליונה מתנענעה כשמשתמשין שם:
(ד) ויש ביניהם י"ט - היינו בין סככה של העליונה לקרקעיתה דזהו שיעור הפחות בכל סוכה להכשירה ועי"ז נוכל לקרוא הסוכה שתחתיה בשם סוכה תחת סוכה:
(ה) התחתונה כשירה - אבל העליונה פסולה דלא חזיא אפילו לדירת עראי:
(ו) כהלכתה - דהיינו שהיתה צילתה מרובה מחמתה:
(ז) אפילו וכו' - ואפילו אם העליונה היתה ג"כ צילתה מרובה מחמתה לא מקרי סוכה תחת סוכה כיון שהעליונה אין לה הכשר סוכה [ואם העליונה חמתה מרובה מצילתה אז אפילו התחתונה יכולה לקבל כרים וכסתות של עליונה התחתונה כשרה דסכך של עליונה כמאן דליתא דמיא]:
(ח) אם העליונה למעלה מכ' - ולא אמרינן מה שכנגד סכך הפסול נחשב כאלו אינו כיון שבעצם אין הסכך הזה סכך פסול אלא שהוא למעלה מעשרים לא מיקרי סכך פסול לפסול כנגדו:
(ט) ומתכשרת ע"י סכך ומתכשרת ע"י סכך העליונה - דהיינו שע"י שניהם היתה צילתה מרובה מחמתה וכשרה התחתונה ואם היתה העליונה בעצמה צילתה מרובה מחמתה אף העליונה כשרה:
ביאור הלכה
(*) העליונה כשרה והתחתונה פסולה: מיירי כשהעליונה הוא תוך עשרים. וראיתי מי שמסתפק לרבא דס"ל טעם פסול סוכה שלמעלה מעשרים הוא משום דדירת עראי בעינן דוקא ולמעלה מעשרים אין יכול לעשותה עראי בענינינו אי מותר לבנותה תוך כ' מגגה של תחתונה אחרי שהיא גבוה יותר מעשרים מן הארץ ולענ"ד פשוט דשרי דהא איתא בגמרא ופוסקים דיוכל לבנות הסוכה אפילו במחיצות של ברזל דהוא קבוע אלא דצותה התורה שיבנה הסוכה בגובה באופן שתהיה יכולה להתקיים ע"י מחיצת עראי ושיערו חכמים שהוא רק עד עשרים אמה וה"נ בענינינו הרי הסוכה העליונה שהיא פחותה מעשרים ובה הוא רוצה לקיים מצות סוכה יכולה להתקיים ע"י דפנות עראי דהיינו מגגה של תחתונה ולמעלה עד סככה היה יכול לבנות עראי וכן מוכח מספר בכורי יעקב שסובר כן לדינא אך לא ביאר טעמו:
(*) והני לי שיכולה וכו': בגמרא איתא עוד בזה חילוקים והכלל דלעולם אינו פוסל מטעם סוכה שתחת סוכה אלא סכך שצילתו מרובה מחמתו אבל חמתו מרובה מצילתו לא מקרי סכך לפסול מטעם סת"ס ולכן כשהתחתונה חמתה מרובה ועליונה צילתה מרובה וקיימא בתוך עשרים מהארץ שניהם כשירים וכששניהם צילתן מרובה וקיימא עליונה למעלה מעשרים מסכך התחתונה שניהם פסולין וכשהתחתונה צילתה מרובה ועליונה חמתה מרובה וקיימא בתוך עשרים [לרש"י קאי זה על עליונה ולשיטת ר"ת והשו"ע דפסק כוותיה קאי זה רק על התחתונה] התחתונה כשרה והעליונה פסולה וכשהתחתונה צילתה מרובה וכן העליונה וקיימא בתוך עשרים מהסכך של התחתונה עליונה כשרה ותחתונה פסולה וכל אלו הם הלכות פסוקות בגמרא ולא ידעתי למה השמיטו הפוסקים עכ"ד הביכורי יעקב וכונתו על הראשונים אבל האחרונים כמעט העתיקו כל הפרטים: