שולחן ערוך אורח חיים תרכא ו

נהגו לידור צדקות ביום הכיפורים בעד ^יחהמתים:

(ומזכירין נשמותיהם, ^יטדהמתים גם כן יש להם כפרה ביום הכיפורים) (מרדכי):

מפרשים

ט"ז - טורי זהב

בעד המתים. ב"י הביא שיש במדרש שאף המתים צריכים כפרה ויש להם זכות בנתינת צדק' עבור' שהש"י בוחן לבות ויודע שאלו היו בחיים היו נותנים צדק':

מגן אברהם

עריכה

(ו) כפר' ביוה"כ: כשנודרין בעבורם דאומרים אילו היה חי היה נותן ג"כ צדקה אבל בעבור רשע אינו מועיל, ב"י רוקח וכ"מ במרדכי וע' בספר חסידים:

באר היטב

עריכה

(ח) המתים: ולכן נקרא יה"כ בלשון רבים ר"ל לחיים ולהמתים. מהרי"ו.

משנה ברורה

עריכה

(יח) המתים: ולכן נקרא יום הכפורים בלשון רבים ר"ל לחיים ולהמתים [מהרי"ו]:

(יט) דהמתים ג"כ יש להם כפרה ביוה"כ: כשנודרין בעבורן דאמרינן אלו היה חי היה נותן ג"כ צדקה [ואפילו אם היה עני היה טהור לב ורוצה ליתן] אבל בעבור רשע אינו מועיל [מ"א וש"פ] ואם התודה קודם מותו י"ל דיש לו כפרה וכצדיק חשוב [פמ"ג] ומסתברא דאם הבן נותן בעד אביו בכל גווני מועיל להקל דינו דברא מזכה אבא:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}