שולחן ערוך אורח חיים תמ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן תמ | >>

ראו סימן זה בתוך: טור אורח חיים · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:    משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·
שו"ע באתרים אחרים:    תא שמע על התורה ספריא שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org · SefariaENG

דין חמצו של נוכרי שהופקד אצל ישראל
ובו ארבעה סעיפים:
אבגד

סעיף א[עריכה]

נכרי שהפקיד חמצו אצל ישראל, אם הוא חייב באחריותו מגניבה ואבידה, בין שהוא בביתו, בין שהוא בכל מקום ברשותו - חייב לבער.

הגה: ואפילו חזר והפקידו ביד נכרי אחר (הגהות אלפסי פרק קמא דפסחים ב').

ויש אומרים שאפילו אינו עליו אלא שומר חנם, שחייב בפשיעה - חייב לבערו,
ואפילו אם אינו חייב באחריותו בדין אלא שיודע שהנכרי אלם ויכפהו לשלם אם יאבד - חייב לבערו, ויש חולקים.

סעיף ב[עריכה]

ואם אינו חייב באחריותו - אינו חייב לבערו, אפילו אם כבוש תחת ידו, כגון שהוא גר תושב ושרוי עמו בחצר. וצריך לעשות לפניו מחיצה גבוה י' טפחים כדי שלא ישכח ויאכלנו.

הגה: ונכרי שהניח חמץ בבית ישראל בלא רשותו - כופה עליו כלי (ריב"ש סימן ת"א). ודוקא ביום טוב, אבל אם הוא קודם יום טוב - צריך לעשות מחיצה (עיין לקמן סימן תמ"ו סעיף א').

סעיף ג[עריכה]

נכרי שנכנס לבית ישראל וחמצו בידו - אינו זקוק להוציאו, אף על פי שהישראל רואה חמץ של נכרי אינו בכך כלום. אבל אסור להעלותו עמו על השלחן ואפילו בהפסק מפה.

סעיף ד[עריכה]

ישראל שהפקיד חמצו אצל ישראל חבירו או אצל הנכרי, אף על פי שקיבל עליו אחריות - עובר עליו (אף) המפקיד.