שולחן ערוך אורח חיים שנא א

לא יעמוד אדם ברשות הרבים ויחבר ידו למזחילה -- שהוא צנור ארוך מונח לאורך הגג -- בתוך ג' טפחים סמוך לגג ולקבל המים ממנה, שכיון שהוא בתוך ג' סמוך לגג חשוב כגג ואסור; בין אם הוא למעלה מעשרה או למטה מעשרה. אבל מותר לקלוט מן האויר אפילו אם ידו תוך ג' למזחילה.

היתה מזחילה בולטת ג' מן הגג, וכן סתם צנור שבולט ג' -- יכול לחבר ידו אליהם ולקבל המים. וכגון שאין בהם ד' על ד' והן למטה מעשרה; אבל אם יש בהן ד' על ד' או אפילו אין בהן ד' על ד' והן למעלה מעשרה -- אסור.

מפרשים

ט"ז - טורי זהב

עריכה

בתוך ג' טפחים. פירוש המזחילה מונחת סמוך לגג תוך ג' טפחים אמרינן לבוד ושם גג על זה והוי כמוציא מגג לרשות הרבים אבל מותר לקלוט מן האויר אפילו ידו תוך שלש למזחילה ולא שייך בזה לבוד דהא על כל פנים אינו מוציא מרה"י ממש ואין בחיוב הוצאה אלא מוציא ממש מרה"י אבל הרר"י כתב דגם בזה אסור בסמוך לשלשה למזחילה:

שאין בהם ארבע על ארבע. דאל"כ אסור דהוי כמוציא מרשות לרשות ואפילו למטה מעשרה הוי על כל פנים כרמלית:

מגן אברהם

עריכה

(א) חשוב כגג: דהוי רה"י עיין ססי' שע"ד:

(ב) מן האויר: דמקום פטור הוא ואם הוא למט' מי' הוי ר"ה:

(ג) שבולט ג': לא חשיב כגג:

(ד) יש בהן ד': הוי כרמלית:

(ה) למעלה מי': גזרי' שמא יהא רחב ד' והוי רה"י ואסור עמ"ש סי' שמ"ה ס"א דאם גדיים בוקעים תחתיו לא הוי רה"י הכא שאני דכיון שהגג רה"י הוי הצנור (חור רה"י) דומיא דזיז ע"ש סי"ו:

באר היטב

עריכה

(א) ג"ט: פי' המזחילה מונחת סמוך לגג ג' טפחים ואמרינן לבוד ושם גג על זה והוי כמוציא מגג לר"ה אבל מותר לקלוט מן האויר אפילו ידו תוך ג' למזחילה ולא שייך בזה לבוד דהא עכ"פ אינו מוציא מרה"י ממש ואין בחיוב הוצאה אלא במוציא ממש מרה"י ועיין ט"ז.

(ב) מן הגג: לא חשיב כגג.

(ג) ד' על ד': דהוי כרמלית.

(ד) מעשרה: דגזרינן שמא יהא רחב ד' והוי רה"י ואסור ועיין מ"א.

משנה ברורה

עריכה

(א) ויחבר ידו - וה"ה פיו או כלי:

(ב) למזחילה - וכ"ש לקלוט מים מע"ג הכותל דאסור:

(ג) בתוך ג' טפחים - פי' המזחילה מונחת סמוך לגג תוך ג' טפחים ואמרינן לבוד ושם גג ע"ז והוי כמוציא מן הגג לר"ה ואפילו אין המזחילה רחבה ד' טפחים:

(ד) מן האויר - את המים היורדין מן המזחילה או מן הגג דאויר שלמעלה מיו"ד מקום פטור הוא ואם הוא למטה מעשרה הוי ר"ה וידו הלא ג"כ בר"ה היא:

(ה) תוך ג' למזחילה - דלא אמרינן בזה לבוד וגם דלא הוי עקירה ממקום ד' על ד':

(ו) היתה מזחילה וכו' - מזחילה נקרא הצינור המונח לאורך הגג וצינור נקרא כשהוא עומד בצד אחד מן הגג וסתמו בולט להלן הרבה כדי שלא יפלו המים על הכותל:

(ז) יכול לחבר ידו - דכיון שבולט ג' תו לא חשיב כגג:

(ח) שאין בהם וכו' - דחשיב מקום פטור:

(ט) יש בהן וכו' - דהוי ככרמלית:

(י) אפילו אין בהם וכו' והן למעלה וכו' - דגזרינן שמא יהיה בהן רחב ד' על ד' והוי רה"י ואסור:

ביאור הלכה

עריכה

(*) תוך ג' טפחים: עיין במ"ב דהוי כמוציא מרה"י לר"ה ועיין בב"י שהביא בשם הרמב"ם דמ"מ לית בזה רק איסורא ולא חיובא דהא אין המים נחו שם דנזחלין והולכין ולרש"י יש בזה איסורא דאורייתא ועיין בבגדי ישע שמפקפק בזה ודעתו דגם לרש"י לית חיוב חטאת בזה:.

(*) או למטה מעשרה: ואף שלדעת הרמב"ם מותר למטה מעשרה לא הביא השו"ע דעתו שדעת רש"י והתוספות והרא"ש והרשב"א והריטב"א להחמיר בזה:.

(*) תוך ג' למזחילה: עיין בט"ז שהביא דעת רבינו יהונתן דאסור בזה ועיין בביאור הגר"א שהביא מקור לדברי השו"ע מגירסת ר"ח וגם מצאתי בעה"ק בהדיא שמקיל בזה וגם מלשון הריטב"א ורבינו ירוחם משמע שאין לאסור רק אם דוקא נוגע בפי המזחילה עי"ש וע"כ הסומך על הטוש"ע בזה בודאי לא הפסיד:.

(*) אפילו אין בהן דע"ד והן למעלה מעשרה אסור: עיין במ"ב דגזרינן אטו מקום שיש בו ד' על ד' ועיין בב"י דלדעת הרמב"ם מותר בזה למעלה מעשרה כיון שהוא רחוק שלשה מן הגג אך השו"ע אזיל בזה למעלה מעשרה כיון שהוא רחוק שלשה מן הגג אך השו"ע אזיל לטעמיה דפסק כשיטת רש"י והתוספות שמחמירין בזה וכנ"ל ולכאורה קשה לדברי השו"ע אמאי לא גזרינן בכל מקום בעמוד שאין בו ד' על ד' העומד בר"ה לאסור הטלטול ממנו לר"ה משום גזירה דיש בו ד' על ד' ואפשר לומר דבזה חיישינן טפי משום דלמטה אין בו מחיצות ויבואו להקל בזה:.

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}