שולחן ערוך אורח חיים שלח ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

המשמר פירותיו וזרעיו מפני חיה ועוף לא יספוק כף אל כף ולא יטפח כפיו על ירכו ולא ירקד להבריחם גזירה שמא יטול צרור ויזרוק להם:

מפרשים

 

מגן אברהם

(ו) ויזרוק להן:    לר"ה להבריח העופות [רש"י] ואפשר דבזמן הזה דליכ' ר"ה שרי לטפח וכמ"ש סוף סי' רנ"ב דגזירה לגזירה הוא:
 

באר היטב

(ה) ויזרוק:    לר"ה להבריח העופות רש"י. ואפשר דבזמן הזה דליכא ר"ה שרי לטפח דגזירה לגזירה הוא. מ"א.
 

משנה ברורה

(טז) ולא ירקד - ברגל להשמיע קול להבעית העופות:

(יז) ויזרוק להם - לר"ה. ולהפוסקים דבזמן הזה ליכא ר"ה אפשר דשרי בכל זה דגזירה לגזירה היא וכ"ש לספק כף אל כף כלאחר יד בודאי שרי לכו"ע ואין לחוש שמא יטול צרור מאחר שיש לו היכר שאין מספק להדיא:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש