שולחן ערוך אורח חיים קלז א

ביום שקורין ג' אין קורין פחות מי' פסוקים וידבר עולה מן המנין ואי סליק ענינא בבציר מי' פסוקים כגון פרשת עמלק שאין בה אלא ט' פסוקים שפיר דמי:

מפרשים

ט"ז - טורי זהב

עריכה

כגון פ' עמלק. ב"י הביא בשם א"ח לא הוסיפו בה מלמעלה או מלמטה מפני שאמר הקב"ה עמלק גרם להיות שמי וכסאי חסרי' כך פרשתו חסירה ובירוש' אמר הוא עשה מעשה קטוע לפיכך פרשתו קטוע עכ"ל. וי"ל למה לא תי' כיון דסליק ענינא שאין בה כי אם ט' פסוקים והוא מדברי התו'. וי"ל דטעמים אלו הם לתרץ למה לא הוסיפו בה כו' אבל התו' מקשים אע"פ שיש טעם הגון לזה מ"מ הוא סותר הכלל שנתן התנא אין פוחתין מי' פסוקים משמע בכל גווני דא"כ היה לו לומר חוץ מפ' עמלק לזה תירצו דכלל של התנא הוא במקום שלא מסלק ענינא ואין פ' עמלק בכלל זה לפי דשם סליק ענינ' וע"כ לא הוצרך לו' חוץ ואע"ג דגבי ההפטרה כתבו התו' שם דבסליק ענינ' פוחתין מן כ"א פסוקים ושם לא מוסיפין אע"ג דאין שייך שם טעם של הירושלמי צ"ל דשאני הפטרה דהברכה שלה לא קאי רק על ענין השייך לאותה פרשה והאיך יקר' אותו עם הפסוקים שישנן באותו ענין משא"כ בקריאת התורה:

משנה ברורה

עריכה

(א) פחות מעשרה פסוקים: איתא בגמרא שנתקן כנגד עשרת הדברות או כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם ועי"ש עוד:

(ב) מן המנין: היינו אע"פ שאין למדין ממנה שום חדוש:

(ג) כגון פרשת עמלק: שקורין בפורים ולא רצו חז"ל להוסיף עליהם איזה פסוקים מלמטה או מלמעלה לרמז דמפני שעמלק גרם להיות השם והכסא חסר כדכתיב כי יד על כס יה כך יהיו פרשיותיו חסרים:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}