שולחן ערוך אורח חיים קלד ב
<< · שולחן ערוך אורח חיים · קלד · ב
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
שולחן ערוך
מראה פני כתיבת ספר תורה לעם העומדים לימינו ולשמאלו ומחזירו לפניו ולאחריו שמצוה על כל אנשים ונשים לראות הכתב ולכרוע ולומר וזאת התורה וגו' תורת ה' תמימה וגו'.
- הגה: ונהגו לעשות כן אחר שקראו בתורה אבל כשמוציאין אותו אומר השליח ציבור גדלו והקהל אומרים רוממו כו' אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים וכו' ויש אומרים לומר על הכל יתגדל (מסכת סופרים פרק י"ג וטור ומהרי"ל) וכן נוהגים ביום טוב ובשבת ויש להחזיק התורה בימין (מהרי"ל). וכשעולה הראשון לקרות אומרים ברוך שנתן תורה כו' (כל בו)
מפרשים
מגן אברהם
(ב) שמצוה וכו': ומה שנוהגין העם לרוץ לבה"כ לראות כשמוציאין ומכניסין הס"ת אף על פי שבשאר התפלה עומדין חוצה היינו משום ברוב עם הדרת מלך (מהרי"ל) עמ"ש סוף סימן קמ"ז:
(ג) לראות הכתב: כשרואה האותיות עד שיוכל לקרותם מגיע אליו אור גדול (הכוונות) גולל ס"ת על ג' דפין ומגביה ומראה כתיבתה לעם [חידושי אגודה וכ"כ במ"ס פי"ד] ואפשר דדוק' נקט ג':
(ד) הש"ץ גדלו: צריך להגביה התורה בשעה שאומר שמע וגו' אחד וגו' גדלו וגו' ג"פ [מ"ס פי"ד]:
(ה) בימין: עמ"ש ר"י בי רב בתשובת ב"י:
(ו) ברוך שנתן וגו': ואח"כ אומרים האל תמים וכו' שיש בו מ' אותיות נגד מ' יום שהיה משה בהר (כלבו ד"מ):
באר היטב
(ד) ס"ת: כשמוציאים ס"ת מההיכל להוליכו לתיבה וההיכל במזרח והתיבה למערב כשמחזיר פניו לתיבה להוליכו יוליכנו דרך צפון דהוי לצד ימינו כשאוחז אותו מהתיבה להוליכו להיכל נמצא יד ימינו לצד דרום ויוליכנו דרך שם וכשמראה הס"ת לעם והוא עומד במזרח התיבה יקיף ממזרח לדרום כמ"ש בסי' קכ"ח לענין כהנים ע"ש. אומרים קדיש עד לעילא קודם הוצאת הס"ת אבל ביום שיש בו מוסף אומרים תתקבל קודם הוצאת ס"ת.
(ה) לראות הכתב: האר"י ז"ל היה מסתכל היטב באותיות עד שהיה מכירן לקרות והיה אומר שיהיה נמשך אור גדול אל האדם על ידי הסתכלותו בס"ת מקרוב עד שיכול לקרות האותיות היטב עיין בנגיד ומצוה דף ל"ב חלק ב' ובהלק"ט ח"ב סי' רנ"ה. ויש לגלול הס"ת על ג' דפין ומגביה ומראה כתיבתה לעם. מסכת סופרים מ"א.
(ו) וזאת התורה: ואין לומר וזאת התורה רק נגד הכתב של הס"ת. הג"ה מהרי"ל ומהרש"ל שכנה"ג.
(ז) גדלו: צריך להגביה הס"ת בשעה שאומר שמע וגו' אחד וגו' גדלו וגו' ג"פ. מ"ס מ"א.
משנה ברורה
(ח) מראה וכו' - המחבר כתב דין זה קודם הלכות קה"ת שכן מנהג הספרדים להגביה קודם הקריאה ועיין לקמיה בהג"ה שמנהגנו לעשות ההגבה אחר הקריאה. המגביה הס"ת מעל התיבה להראות לעם גוללה עד ג' דפין ומגביה ואפשר דדוקא נקט ג' [מ"א] ונ"ל דתלוי לפי כח המגביה שיהיה ביכלתו להגביה כשהיא נגללת הרבה:
(ט) פני כתיבת ס"ת - כתבו האחרונים כשמראה הס"ת לעם והוא עומד במזרח התיבה יקיף ממזרח לדרום כמ"ש בסימן קכ"ח לענין כהנים ע"ש. אומרים קדיש עד לעילא קודם הוצאת הס"ת אבל ביום שיש בו מוסף אומרים תתקבל קודם הוצאת הס"ת:
(י) שמצוה וכו' - ואפי' אם מתחלה היה עומד מבחוץ מצוה ליכנס לביהכ"נ לראות כשמוציאין ומכניסין הס"ת משום ברב עם הדרת מלך:
(יא) לראות הכתב - וטוב שיראה האותיות עד שיהיה יכול לקרותם כי כתבו המקובלים שעי"ז נמשך אור גדול על האדם:
(יב) ולומר וזאת התורה - ואין לומר וזאת התורה רק נגד הכתב של הס"ת [אחרונים]:
(יג) אומר הש"ץ וכו' - ומנהג העולם לומר בריך שמיה בשעת הוצאת הס"ת בין בחול בין בשבת ואם לא אמרו בשעת הוצאה יוכל לאמרו עד שעה שפותחין לקרותו [אחרונים] וצריך להגביה התורה ג"פ דהיינו בשעה שאומר שמע וגו' אחד וגו' גדלו וגו' [מ"א בשם מ"ס]:
(יד) בימין - ע"ש הכתוב וימינו תחבקני ועוד דגם התורה נתנה בימין. נוהגין בשבת בשחרית כשמחזירין הס"ת להיכל לומר המזמור הבו לה' בני אלים וגו' ובמנחה בשבת וכן ביו"ט ובחול לומר מזמור כ"ד [אחרונים]:
(טו) ברוך שנתן וכו' - ואח"כ אומרים האל תמים וכו' שיש בו מ' אותיות נגד מ' יום שהיה משה בהר [מ"א בשם הד"מ]: