שולחן ערוך אורח חיים יא טו
<< · שולחן ערוך אורח חיים · יא · טו
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
שולחן ערוך
זיש אומרים שצריך לדקדק שיתלה הציציות יזכדעב*לאורך הטלית, עגדבעינן שתהא נוטפת על הקרן (פירוש, תלוי על הקרן). ואם היה ברחבו, לא היה נוטף, שהרי כלפי קרקע כויאהיה תלוי. חיש אומרים כה*שאין לתת עדשום בגד בנקבי הטלית שמכניסים בה הציציות; עהויש מתירין, וכן נהגו:
מפרשים
באר הגולה
(ז) יש אומרים שצריך לדקדק — כל בו ואורחות חיים והרוקח.
(ח) יש אומרים שאין לתת שום בגד — אגודה ואורחות חיים הביאו לב' הדעות.
ט"ז - טורי זהב
(יז) לאורך הטלית — פירוש, מה שיוצא מהבגד לרחבו, והוא תלוי – יהיה לאורך הטלית למטה בחודו של בגד, ולא כמו שטועים לתלות הציצית מן הנקב ולמטה ממש בבגד:
מגן אברהם
(כד) לאורך — אבל אין קפידא כל כך לפוסלו בכך. מכל מקום על כל פנים יזהר מאוד שלא יהו הציצית תלוין באלכסון על קרן זוית [ב"י]. ולבוש כתב הטעם דאסור, מפני שנראה שצריך ח' ציצית, מפני זה עושה באלכסון כדי לצאת בזה לב' צדדים, עיין שם. ולי נראה דאסור מפני שהוא מנהג הקראים שעושין כן באלכסון, וקל להבין.
(כה) שאין לתת וכו' — ויש מתירין. ולפי זה, אפילו של עור מותר. ועיין סימן י סעיף ד ומה שכתבנו שם ובב"י כאן.
(כו) וכן נהגו — הטעם עיין סימן טו.
ביאור הגר"א
נהגו כו' — עיין לעיל סעיף ג. ולכתחילה בעינן שלמים:
יש אומרים כו' — שכן פירשו הא דאמרינן שם מ"ב א' שתהא נוטפת כו':
יש אומרים כו' — דכתיב "הכנף", מין כנף:
ויש כו' — דהא קיימא לן היא של בגד וכנפיה כו' דבתר עיקר בגד אזלינן, ואף למאן דאמר בתר כנף אזלינן, בתר עיקר כנף, ואין עושין אלא לחזק. ובחליצה במחופה עור כשר, דהוא עיקר נעל ואין חוששין להפסק, וכן בטלית כפולה שחייבת לרבנן, ואף על גב שכנף א' מפסיק את חבירו, עיין בית יוסף:
באר היטב
(כו) שהרי כלפי קרקע היה תלוי: ובדיעבד כשר אבל באלכסון אסור שהוא מנהג קראים. מ"א. עיין מ"ש היד אהרן בשם גן המלך.
שערי תשובה
(יא) היה תלוי — עיין באר היטב. ועיין ביד אפרים באורך איך יש לנהוג בתליית הציצית, שיהיה קרוי נוטף על הקרן. והנה בא לידי ספר ברכי יוסף, והביא שם בשם מהריק"ש שכתב: פירוש, שיהיה אורך הציצית נמשך על אורך הטלית, דהשתא בהתעטפו, כשחולק הרוחב בזרועותיו מושלך שני הציצית לפניו וב' לאחריו, נוטף על הקרן. וראיתי אנשי מעשה תולין אותם שיהיה ארכן נמשך לרוחב הטלית כו', ואין נראה לי, דהשתא נוטף על הקרן שלא בשעת עיטוף, ובשעת עיטוף לא, ואנן בתר שעת עיטוף אזלינן כו'. וראיתי למר זקננו הרב מהר"א אזולאי (והוא בעמ"ח חסד לאברהם) כתב: ואני נוהג בב' ציצית של אחרי כסברת מהריק"ש, ובב' ציצית שלפני כאנשי מעשה, כי בזה האופן יהיו כל הד' ציצית נוטפות על הקרן ביושר, מה שאין כן לחברת אנשי מעשה ציצית שלאחריו הם תחת הקרן, ולמהריק"ש שלפניו תחת הקרן, עכ"ל. ודבריו נאמנו מאוד והחוש יעיד על זה. וכדברי מו"ה מפורש בהגהות מיימוני כו', הכל לפי מה שהם מתעטפין בו. אכן העולם אין נזהרים בזה, ונראה שסומכין על מה שכתב בהגהות מיימוני שחזר בו מהר"ש ואמר דהכל נקרא נוטף על הקרן, ולא אמעיט אלא באלכסון כו', ע"ש. ועיין ביד אפרים מה שכתב בפירוש אורך הבגד ורוחב הבגד לט"ז ומגן אברהם. ועיין בתשב"ץ ח"ב סימן ר"ח לענין הרחקה משפת הבגד כמלא קשר אגודל, שיש אומרים דווקא באורך אבל הרוחב אין צריך, כתב דהאורך נקרא הצד היותר ארוך והרוחב נקרא הצד היותר קצר, ע"ש. וכיון שהדרך הוא שמתעטפין בצד היותר ארוך, נקרא מה שמתעטף בו אורך, ומראשו לרגליו הוא הרוחב, וכמו שכתוב בסימן ח' להניח על ראש רחבו לקומתו, והוא כדברי המגן אברהם בזה. ועיין בגן המלך סעיף ט"ו, שכתב שאם היתה משולשלת ותלויה צריך להעביר אל הצד השני שתהיה נוטפת על הקרן. ויש שמדקדקין שלא לעשות כן בשבת, דהוה ליה כמתקן; ואין לחוש לזה, שאין זה תיקון בגופו של בגד, רק כמי שמשלשל בגדיו לפניו או לאחריו, ע"ש:
משנה ברורה
(עב) לאורך הטלית - עיין לעיל בס"ק נ"ב מה הוא אורך ועיין בביאור הלכה:
(עג) דבעינן וכו' - היינו בין בשעת התליה או אח"כ אם נשמטו לצד מטה יחזירם וכ"ז לכתחילה אבל בדיעבד אין קפידא בזה אך עכ"פ יזהר מאוד שלא יהיו הציצית תלויים באלכסון על קרן זויות מפני שהוא מנהג הקראי"ם שעושין כן ואם תלויים מצוה להחזירם למקומן:
(עד) שום בגד - דבעינן שיהיו הציצית מונח על הכנף ולא על דבר שהוא מונח על הכנף:
(עה) ויש מתירין - כי אין עושין כן אלא לחזק הבגד שלא יקרע ובטל הוא לגבי בגד ואפילו של עור מותר וכן הסכימו הפוסקים:
ביאור הלכה
(*) לאורך הטלית: עיין במ"א שמפרש דאורך הטלית נקרא מה שמתעטף בו האדם ורוחב היינו קומתו מראשו לרגליו והקשו האחרונים ע"ז הלא בציצית העליונים אם יעשה אותם לאורך הטלית לא יהיו נוטפות על הקרן שיהיו תלויים כלפי קרקע ותירצו ע"ז ומ"מ למעשה הסכימו שיותר טוב שב' העליונים יעשו ברוחב הטלית ולא בארכו אך כ"ז לכתחלה אבל בדיעבד אין קפידא כמו שפירשתי במשנה ברורה עי"ש:.
(*) שאין לתת וכו': עיין בא"ח שמפרש הטעם משום דבעינן מין כנף וכן העתיק הגר"א הטעם נראה שאין רוצה לאמר הטעם משום על דמעל כמו שכתב המרדכי בשם מהר"מ כדי שלא נקשה דהטלאי גופא כיון שתפור הוא גופיה הוי כנף ע"כ אומר הלא בעינן שהציצית יהיו ממין הכנף והמרדכי גופיה עיקר דינו איירי ג"כ דוקא אם הטלאי הוא שלא במינו כדמוכח שם עיי"ש א"כ לפ"ז אם זה הוא ממין הכנף או שהציצית הוא מצמר ופשתים דפוטרין בכל גווני מותר [אך מה דנקט בלישניה שום בגד דחוק לפ"ז] וחידוש הוא על האחרונים שלא העירו בזה. ודע עוד דמה שכתוב בשו"ע בנקבי הטלית אין הכונה דוקא בתוך הנקב אלא טלאי המונחת תחת הכנף סביב ג"כ בכלל זה כן מוכח בב"י וביאור הגר"א:.
כף החיים
(נ) סעיף טו: יש אומרים שצריך לדקדק שיתלה הציצית לאורך הטלית דבעינן שתהא נוטפת על הקרן וכו' — יש כנף שהוא תולה בו לאורך הטלית ויש ברחבו, הכל לפי מה שמתעטפים בו. ברכי יוסף אות ז' ועיין שם. ר' זלמן אות לד. חס"ל אות י"א. שערי תשובה אות י"א. וראיתי מדקדקים שלא לעשות כן בשבת, ואין לחוש. גן המלך סימן ס"ו. יד אהרן בהגהת בית יוסף. שערי תשובה שם.
(נא) שם: שתהא נוטפת על הקרן וכו' — אבל אין קפידא כל כך לפוסלו. ועל כל פנים יזהר מאד שלא יהיו הציציות תלויין באלכסון על קרן זוית. בית יוסף. ולבוש כתב הטעם דאסור, מפני שנראה שצריך ח' ציציות, ומפני כך עושה באלכסון כדי לצאת בזה לב' צדדין, עיין שם. ומגן אברהם ס"ק כד כתב דאסור, מפני שהוא מנהג הקראים שעושין כן באלכסון. אליה רבה אות כ"ב.
(נב) שם: יש אומרים שאין לתת שום בגד בנקבי הטלית וכו' ויש מתירין וכן נהגו — ולפי זה, אפילו של עור מותר. בית יוסף. לבוש. עולת תמיד אות י"ג. מגן אברהם ס"ק כה. אליה רבה אות כ"ג. ועיין בדברינו לעיל סימן יו"ד אות יו"ד.