שולחן ערוך אבן העזר קכ ט
<< · שולחן ערוך אבן העזר · קכ · ט · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שולחן ערוך
אמר: כולכם חתומו, או שמנאם, בין שמנה כולם בין שמנה מקצתם, ואמר להם: חתומו, הרי זה כאומר כולכם חתומו, וכולם צריכים לחתום בו; ושנים שחותמים בו תחלה הם משום עדים, וצריך שלא יהא שום אחד מהם פסול, והאחרים משום תנאי; לפיכך, אם היו השאר פסולים, או שחתמו זה היום וזה למחר או אחר כמה ימים, כשר, והוא שיחתמו כל אחד בפני כולם; ואפילו חתמו השאר אחר נתינת הגט, ואפילו אחר שנשאת (הר"ן פרק קמא דגטין), כשר; ואם מת אחד מהם קודם החתימה, הרי הגט בטל ועיין לקמן בסמוך:
מפרשים
חלקת מחוקק
(יח) או שמנאם: נראה דדין זה שמנה הרי הוא ככולכם שייך נמי גבי כתיבה דאם מנה אותם ואמר א' ב' ג' ד' כתובו א' כותב במעמד כולם:
(יט) הרי זה כאומר כולכם חתימו וכו': זה הוא לשון הרמב"ם ומשמעות דבריו דאף אם מנה מקצתן הוי כאלו מנה כולם דלאו כרוכלא בעי למימני וכוונתו שכולם יבואו על החתום אבל רש"י והר"ן לא פירשו כן ולעולם במנה מקצתן לא קפיד לכל היותר רק על המנויים וכן פסק בטור:
(כ) שחותמין בו תחלה הם משום עדים וכו': אף על גב דבשאר שטרות כשנמצאו עדים הראשונים פסולים אמרינן דחתמו שלא מדעת הכשרים שאני הכא דאמר כולכם ובשאר שטרות א"א מקצתן לתנאי רק כולם משום עדים וכשא' מהן קרוב נתבטל כל העדים ע"כ גזרו בגיטין משום שאר שטרות וכשהקרוב חתם בתחלה פסול ולא אמרינן לתנאי חתם אבל כשחתם לבסוף לא גזרו משום שאר שטרות ועיין בב"י שהאריך בדעת שאר פוסקים דס"ל חתם קרוב לבסוף או באמצע גרע טפי ופסול בין בגיטין בין בשטרות אפי' בלא כולכם ועין בד"מ:
(כא) והוא שיחתמו כל א' בפני כולם: אף על גב דהשאר אינם חותמין אלא משום תנאי אפ"ה חיישינן הכא שמא לא יחתמו כולם דכולכם לא משמע להו לאינשי שיבואו כולם על החתום הילכך לכתחלה צריכין לחתום ביום אחד כדי לקיים התנאי מיד ובדיעבד אף לאחר זמן סגי ומשמע מדברי הר"ן שאם לא חתמו ביום א' א"צ לקיים התנאי בפני כולם אבל מדברי התוספות והרא"ש משמע מאחר דלא סגי בלא כולכם צריכין לחתום זה בפני זה אף שקיימו התנאי לאחר זמן ואפשר לדעת התוספות אם לא חתם כל א' בפני כולם אפי' בדיעבד פסול דהא גזרינן בשני עדים משום כולכם ומשמע דבכולכם אפילו בדיעבד פסול:
(כב) ואפילו אחר שנשאת: נראה דאף שתוכל לקיים התנאי אחר שנשאת מ"מ תצא מבעלה דהא כאן לא אמר על מנת ומעכשיו רק סתם כולכם חתמו וקי"ל דהשאר משום תנאי והוי כאלו אמר אם יבואו כולם על החתום תהא מגורשת והגירושין חלין בשע' קיום התנאי תצא מזה ומזה וכמו שנתבאר בדברי הר"ן והמ"מ והכ"מ בפ"ח מה"ג וכן פסק לקמן סימן קמ"ג וא"כ תימה על הרב איך הגיה כאן על דברי המחבר שכתב אפילו חתמו השאר אחר נתינת הגט שאז הגט כשר ותנשא לכתחלה בגט זה אבל אם חתמו לאחר שנשאת לאחר תצא מזה ומזה הזה יקרא כשר ואף שהר"ן כ"כ לחזקת הקושיא כ"כ שע"פ הדין כל אימת דמקיימת תנאי הגט חל אבל באמת תצא גם מהשני כל שלא אמר על מנת או מעכשיו:
(כג) מת אחד מהם קודם חתימה: אם מת קודם שחתם וודאי הגט בטל דהא לא קיים תנאו אבל אם מת אחר שחתם רק שעדיין לא חתמו כולם כבר כתבתי שלדעת הר"ן שהגט כשר רק שלכתחלה יחתמו מיד זה בפני זה אבל לדעת התו' אפשר שפסל מדרבנן כל שלא חתמו א' בפני חברו:
(כד) ועיין לקמן בסמוך: כלומ' שכל מה שכתוב בסעי' זה אינו רק להלכה לדעת רוב הפוסקי' דפסקו כר' יוחנן אבל בסעי' שאח"ז יתבאר שיש חולקין ופוסקין כר"ל דכולם משום עדים ועוד אכתוב מזה בסמוך:
בית שמואל
(יא) כלכם חתומו: הב"י מדייק מהטור אם אמר כתבו כוונתו שיכתבו ולא היה כוונתו על החתימה והא דקתני במתני' כולכם כתבו א' כותב וכלם חותמים לישנא קטיעא קאמרי' ודוחק הוא גם תמי' לי הא איתא שם שלחו מבי רב לשמואל וכו' ושמואל מספקא האומר כתבו אם כוונתו לכתוב הגט או לחתימת ידם ש"מ אם אמר כלכם כתבו י"ל על החתימה קאמר וצל"ע:
(יב) או שמנאם: כן הוא בכתיבה אם מנאם הוי כאומר כלכם ח"מ:
(יג) כאומר כולכם: כלומר אלו המנוי' צריכים לחתום אבל אלו שלא מנה א"צ לחתום ולא כב"י כן הוא לפרש"י והר"ן ועיין ב"ח מ"ש בשם מהרש"ל וכן יש לפרש דברי הרמב"ם ובדיעבד אם לא חתמו המנוין משמע מהרמב"ם דהגט בטל ואין מוכרח ע"פ הסוגיא והוי ספק מגורשת כמ"ש הר"ן:
(יד) ושנים שחותמים בו תחלה וכו': הנה לשיטות הרא"ש והרשב"א בחדושיו והר"ן שטר והגט אם החתומים הראשונים הם פסולים כשר אא"כ בידוע דחתמו בתחילה אז בשטר פסול ובגט אף על גב דחתמו על דעת הבעל והוא התכוון מסתמא דהכשירים יהיה לעדות מ"מ פסול דגזרינן גיטין אטו שטרות דרואה סבר דהפסולים חתמו לשם עדות ודברי הב"י מ"ש בזה תמוהים הם, וכל זה איירי כשחתמו הפסולים בשיטות העליונים אבל אם חתמו למטה אז השטר והגט פסול מדינא, והר"ן ס"ל אם חתמו באמצע ג"כ פסול ולשיטות תוס' אם חתמו בשיטות העליונים אפי' אם א"י אם חתמו בתחילה הגט פסול ולא אמרי' למילוי חתמו כיון דקי"ל אין העדים חותמים בגט אלא זה בפני זה ובאמצע וסוף ג"כ פסול כ"כ תוס' פ"ב דגיטין אחר שחזר ר"ת ופוסל אם חתמו בסוף פסול הגט והשטר ולא אמרי' גט שאני מהשטר משום בגט עיקר העדים אלו שחותמים בשיטות העליוני' כיון שאין חותמים זה בלא זה אבל בשטרות עיקר החתומים למטה לכן פסול בשטרות אם הפסולים חתומים למטה אבל בגט כשר וכ"כ בש"ך ובזה היה מתורץ הסוגיא שם מ"ש איכא בינייהו כגון שנמצא א' מהם פסול, אבל בתו' מבואר לא כוותי' וכ"כ הב"י דאין חילוק בין שטרות לגיטין, ובכל זה אין חילוק בין אם אמר כולכם ובין אם לא אמר לרמב"ם בשטרות כשר אא"כ בידע דישבו כולם לחתום וכן פסק המחבר בחושן המשפט סי' מ"ה וכאן בגט כתב שנים שחותמים תחלה הם עדים ואם נמצא בשנים הראשונים פסול או קרוב פסול דגזרי' אטו שטרות אבל אי לאו משום גזירה היה כשר משום דע"מ הם עיקר כ"כ הרמב"ם ועיין במגי"ד ובכ"מ, והרב רמ"א פסק בח"מ אם הפסולים חתמו למטה פסול וכאן לא הגיה כלום משום דסמך על מ"ש בסמוך דיש להחמיר כשיטות הפוסקים דכולם משום עדים:
(טו) והוא שיחתמו כל אחד בפני כולם: אף על גב האחרים חותמים משום תנאי מ"מ צריכים לחתום בפני כולם משום דחיישי' שמא לא יחתמו דכולכם לא משמע לאינשי שיבואו כולם על החתום הלכך לכתחלה צריכים לחתום ביום א' לקיים התנאי ובדיעבד כשר אפילו אם חתמו זה שלא בפני זה ועיין בהר"ן פ"ק דגיטין בסוגיא הלכתא אין עידי גט חותמי' אלא זה בפני זה, ובתו' משמע אם לא חתמו זה בפני זה פסול דהא כתבו דף י"ח ואינך מכאן עד עשרה ימים ובמעמד כול' ושם איירי בדיעבד ולהראב"ד והרמב"ן א"צ שיחתמו אלו משום תנאי בפני אלו הבא לשם עדות, ולהבעל המאור אפי' אלו משום עדים א"צ שיחתמו זה בפני זה רק צריכים שיהיה מזומן לחתום וברמב"ם פ"א דין כ"ד ובטור סי' ק"ל מבואר אם לא חתמו עידי גט זה בפני זה פסול:
(טז) ואפי' אחר שנשאת: בח"מ תמה ע"ז מאחר שהוא תנאי אם ולא תנאי ע"מ ונשאת קודם שנתקיים התנאי אסורה להבעל, ובאמת לא על הרב רמ"א לבד קשה קושיא זו אלא על הרמב"ם קשה כמ"ש בסי' קמ"ג ושם ישבתי וכתבתי גם הטור ס"ל כרמב"ם גם המחבר ס"ל כן וע"ש:
ט"ז - טורי זהב
אמר כולכם חתומו חותמין כולם ואם מנאן בין שמונה כו' כצ"ל:
והאחרים משום תנאי כו' זה לשון הרמב"ם ולא קפיד אלא על שני' הראשונים ש היו כשרים וב"י מביא דעת ר"ת דבאמצע או בסוף פסול לכ"ע ע"ש ויש ט"ס בב"י כמ"ש בד"ה אבל לפי מה שכתבו תו' כו' שכתבו שם אם חתמוה כשרים קודם כו' כצ"ל אפילו אם לא חתמו הכשרים כו' דבזה עיקר הפלוגתא בין שיטת הר"ן לשיטת התוס' אליבא דר"ת. עוד בב"י בד"ה ועל מ"ש ר"ת כו' לא ירדתי לסוף דעתו בזה כי דבריו סותרים זא"ז כמ"ש וכי אמרינן אי חתים בתחלה קרוב או פסול דהיינו שהחתים תחלה וגם חתום קודם הכשרים דזהו לשיטת הר"ן שזכר קודם דתליא מלתא בחתימ' קודם והלא כתב ב"י עצמו לעיל בסמוך דכשיש ב' תנאים הא' שיחתום הכשרים קודם והשני שחתם קרוב או הפסול למעלה בתחלה בשטרות כשר לכ"ע ובגיטין אמרי ליה כשר ואמרי ליה פסול הרי דאפילו בתרתי לטיבותא פסול ללישנא בתרא וכאן כתב דוקא בחתם פסול תחלה (וגם קודם הכשרים) פסול ללישנא בתרא תו קשה בדבריו במ"ש נ"מ היכא שחזר הבעל והוציא מכלל היה דלמ"ד כוגם משום עדים צריך לבטל עדות כולם כו' תמוה מאד אי אחר שנתן הגט לידה מה מועיל ביטול העדות כולם דמה שעבר בפסול עבר וצריך ליטול ממנה ולגרש פעם שנית אפי' אם ביטל כלם ואי מיירי בשלא נתנו עדיין ודאי מהני אפי' למ"ד משום עדים שיבטל שאר העדים שהם הפסולים וליתנו להאשה מכח העדים הכשרים ולחתום הכשרים לחוד ואי כבר חתמו גם הפסולים ולא נתנו עדיין א"כ אין שייך לבטל הפסולים אפי' למ"ד משום תנאי דהא נעשה התנאי שחתמו כלם אלא באופן זה נראה לעשות נ"מ דעדיין לא חתמו רק הכשרים למ"ד משום התנאי יכול לבטל אח"כ התנאי כמ"ש לקמן סימן קמ"ג סעיף י"ד משא"כ למ"ד משום עדים צריכים לחתום קודם נתינת הגט וביומיה דוקא ולמ"ד משום תנאי יוכל להמתין לחתום הכשרים עד אחר נתינת הגט ואח"כ לבטלו וזה בכלל במה שאמרו בגמ' איכא בינייהו דחתום בי תרי ביומיה ואינך מכאן ועד י' ימים דמה לי שחתם אחר י' ימים או שביטל תנאו אח"כ וזהו מוכרח דאל"כ למה לא עשו בגמ' נ"מ שלישי מזה אלא ודאי דהיינו הך והעיקר על קושיות ב"י דלאמרי לה פסול אין נ"מ בין הלשונות רק אחד דהיינו דהתם בי תרי ביומו וכו' אבל לא נ"מ השני בקרוב או בפסול דבזה פסול לכ"ע כתב ב"י ומשמע לי דמאן דפסול בחתם תחלה קרוב או פסול היינו דוקא באומר כולכם דהא אאומר כולכם אתמר בגמרא דין זה אבל בלא כולכם אפילו חתם תחלה לכ"ע כשר וטעמא כיון דלא אמר כולכם הרי יודעים דלשנים לבד הוא אומר כו' וכשרואין יותר משנים אומרים דאותו קרוב ל"מ לעדות לפיכך חתמו שנים כשרים ובלבד שיהא חתום תחלה. מיהו לשיטת התוס' דמפרשו טעמא בגט ויאמרו שהפסול לשם עדות חתם כיון דחותמין דוקא זה בפני זה מי יגיד להם אם אמר כולכם או לא לפיכך נ"ל לדעתם בגמ' דאי חתם בתחלה קרוב או פסול מלתא באפי נפשיה הוא בין שאומר כולכם או לא אמר מתוקמ' ע"כ ותמוה לי דמ"ש תחלה דוקא באומר כולכם והיינו לשיטת הר"ן אליבא דר"ת למה הוצרך ר"ת לחלק בין חתמו הכשרים תחלה ואח"כ חתמו הפסולים למעלה מכח הקושיא דכאן פסול בשטרות ובפ' המגרש אמרי' דמילוי קרובים כשר הא בלא"ה לק"מ דשאני הכא דאמר כולכם חתומו משא"כ בפ' המגרש כמו שחילק הב"י ולעד"נ דודאי מאי דפסלי' כאן לכל הדיעות הוה אפי בלא אמר כולכם דהא הטעם משום אחלופי בשטרות וזה אין תלוי בכולכם אלא חשש שרואין החתימות ויבאו לטעות ומי יכריז דבר זה שנעשה באמירת כולכם וכמ"ש הרב לשיטת התוס' והא דאתמר דין זה דחתום קרוב או פסול אחר דין כולכם חתומו היינו לפי שאז צריך לחתימת כולם ע"כ מפרש התלמוד היאך דין חתימת הפסולים משא"כ בלא אמירת כולכם אין רגילות לחתום יותר משני' ומלתא דלא שכיחי להחתים יותר ללא צורך אבל אי איתרמי כך ודאי הויין כל הדינים כמו בכולכם ועפ"ז נ"ל ליישב דברי הרמ"ה שהבי' הטור וז"ל דלכתחלה אין לקרוב או לפסול לחתום עמהם אפי' חותם בסוף אפי' חתמו שנים הראשונים ביומו והקרוב או פסול אח"כ ואי חתם בדיעבד בתר דחתימו תרי כשר והוא דחתימי הנך ביומי' עכ"ל והקשה ב"י הא עכ"פ צריך להחתים הפסול כדי לקיים התנאי ודחק לתרץ דה"ק שאין כותבין גט כזה דכיון שאין להפסול (לחתום לכתחלה) עמהם (וכ"ז שאינו חותם) לא נתקיים התנאי (לכן אין כותבין גט כזה) מיהו אם עבר וחתם בו כשר הוא וק"ל הא אמרינן בגמ' דאי חתם פסול עמהם למ"ד משום תנאי כשר משמע אפי' לכתחלה ולמ"ד דפסול משמע אפי' דיעבד ככל סתם פסול ומנ"ל לרמ"ה להכריע דבדיעבד כשר ואפי' לגירסת הרי"ף דגרס מחתם לכתחלה קרוב או פסול אמרי לה כשר ואמרי לה פסול קשה דהא בלא חתימה לא יתנו הגט כלל וא"כ אין החילוק של לכתחלה ודיעבד שייך לחתימת דלשון לא יחתום לכתחלה משמע שאפשר בלא"ה אלא נלע"ד דהאי חתם פסול הנזכר בגמ' קאי אבל גיטין דעלמא בלא אמירת כולכם וכמ"ש ב"י לשיטת התו' ע"ז אמרו דבשלמ' בכולכם חתומו ע"כ צריכין יותר בשנים דלא סגי בלא"ה אבל בשאר גט דאמרי לה כשר משום דתנאי הוא פי' דכל הרואה יאמר בודאי תנאי היה ביניהם כך ואמרי לה פסול היינו לכתחלה משום אחלופי בשטרות וע"כ צריך אתה לפ' כן לשיטת התוס' וכמ"ש ב"י וא"כ למה לא נפרש כי לרמ"ה וס"ל דאם אמר כולכם דהכרח הוא לחתימ' כולכם הוה דיעבד כיון דא"א בלאו הכי אלא דבסתם גט יש איסור לכתחלה לעשות כן לגירסת הרי"ף א"ש טפי מחתם לכתחלה כו' פי' שאפשר בלא"ה והוא עושה כן שלא לצורך בזה פליגי כנלע"ד נכון:
ואומר כולכם זה לשון הרמב"ם נראה פרושו כאומר כולכם המנויין ואע"ג דהב"י צידד בזה לפ' כולכם ממש אינו מסתבר לפרש כן בפרט שהטור פסק כפירוש כלם יחתמו בחשבון שמינה בין אם היו יותר מחשבון שמינה בין לא היו שם יותר מחשבון שמינה בודאי גם מסתמא גם הרמב"ם נתכוין לזה:
באר היטב
(יג) שמנאם: וה"ה בכתיבה אם מנאם הוי כאומר כלכם וא' כותב במעמד כולם ח"מ ב"ש.
(יד) חתמו וכו': ממשמעו' דבריו משמע שכולם יבואו על החתום אף אלו שלא מנה. אבל רש"י והר"ן לא כ"כ אלא במנה מקצתן לא קפיד רק על המנויים ואלו שלא מנה א"צ לחתום ועיין ב"ח מ"ש בשם מהרש"ל.
(טו) כולם: ובדיעבד משמע מתוס' אם לא חתמו זה בפני זה פסול. ולהראב"ד והרמב"ן א"צ שיחתמו אלו משום תנאי בפני אלו הבאים לשם עדות. ולהבעל המאור אפי' אלו משום עדים אין צריך שיחתמו זה בפני זה רק צריכים שיהיו מזומן לחתום וברמב"ם פ"א ובטור סי' ק"ל מבואר אם לא חתמו עידי גט זה בפני זה פסול.
(טז) שנשאת: החלקת מחוקק חולק ע"ש.