שולחן ערוך אבן העזר יז נה
<< · שולחן ערוך אבן העזר · יז · נה · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שולחן ערוך
היה דֶבר בעולם ואמרה מת בעלי, נאמנת (ויש אומרים דאינה נאמנת) (טור ור' ירוחם):
מפרשים
חלקת מחוקק
(קט) היה דבר בעולם וכו נאמנת: זה הוא נוסח המ"מ בדברי הרמב"ם לפסוק לקולא כל"ב (כלומר דבגמר' ביבמות דף קי"ד ע"ב איתא דבר אמרי לה הרי הוא כמלחמה ואמרי לה אינו כמלחמה ופסק הרמב"ם כל"ב דאינו כמלחמ' ונאמנת) אבל הר"ן גרס גם בדברי הרמב"ם אינה נאמנת וכן משמע מדברי הרא"ש והטור שלא הזכירו דעת הרמב"ם בזה משמע דגרסת' היתה כמו דעת הר"ן ולחומר':
בית שמואל
(קס) וי"א דאינה נאמנת: כן היא גירס' הר"ן ברמב"ם כמ"ש בתשו' שהביא הב"י נשמע מזה דיש חילוק בין תיקו לבין תרי לשונות כי כאן איכא תרי לשונות בש"ס אם דבר דומה למלחמה ולהרמב"ם אינו נאמנת משמע דתצא ובתיקו ס"ל לא תצא ומזה יש להביא ראיה גם בפלוגתת הפוסקים יש להחמיר מיהו י"ל כאן בדבר ע"פ דין תורה ליכא היתר כשהיא אומרת מת בעלי אלא חז"ל הקילו בעגונה לכן בתרי לישנא או בפלוגתת הפוסקים יש להחמיר אבל כשנטבע במים שאל"ס אז מדאורייתא מותרת וחכמים החמירו י"ל בפלוגתא יש להקל, מי שנשרף וצעקה אשתו ואומרת ראו בעלי שנשרף נאמנת ודוקא דליכא שום דבר שמור' שהיה שם עוד אחר אבל אם נשאר יד ואנו מכירים שאין זה מאיש שנשרף אף על גב דאמר' בעלי נשרף אינה נאמנת עכ"ל רי"ו נתיב כ"ג ח"ג בשם הרמ"ה ונלמד מש"ס יבמות ריש דף קט"ו ועיין סעיף ל"ב מבואר אף על גב דזה נפל למים והעלוהו רגל אם לית ברגל ס"מ אמרינן זה האיש שנפל למים עלה והלך לדרכו ורגל זה הוא מאיש אחר וכאן צ"ל הא דלא חיישינן שמא אדם אחר היה כאן ונשרף משום דהיא צעקה בעלי נשרף לכן לא חיישינן אלא היכא דמוכח דהיה שם איש אחר:
ט"ז - טורי זהב
היה דבר בעולם כו' בגמ' איכא תרי לישני אם הוה דבר כמלחמה אז לא והרמב"ם פסק דאינו כמלחמה ונתן טעם שדבר פשוט בפי כל אדם שאפשר שימותו בדבר חזקום וינצלו הזקינים והחולים ולפ"ז אין חוששין לה שמא סמכה דעתה על רוב המתים עכ"ל וב"י העתיק תשובת הר"ן כתוב בה דהרמ"ם פסק לחומרא לענין דבר וכתוב בכ"מ שנוסח אחרת היה להר"ן ברמב"ם והיא מוטעת ופסק במ"ב בזה להקל:
באר היטב
(קס) נאמנת: עיין ברמב"ם פי"ג דין ז' כנה"ג דף ח' ע"ב. וכ"מ כתב שם בשם הר"ן בפרק הנזכר דין י"ט דה"ה עד א' אומר מת בדבר לא מהימן עד שיאמר קברתיו ע"ש. ונסתפקתי אם היא אמרה מת בעלי בדבר וקברתיו אם מהני לדעת הרמב"ם לפי דעת הר"ן שגורס ברמב"ם אינה נאמנת ואפשר דמהני דבדבר לא שייך הב' טעמים של הר"ן עיין ב"ש ס"ק קמ"ו ודו"ק מי שנשרף וצעקה אשתו ואומרת ראו בעלי שנשרף נאמנת. ודוק' דליכ' שום דבר שמורה שהיה שם עוד אחד אבל אם נשאר יד ואנו מכירים שאין זה מאיש שנשרף אע"ג דאמרה בעלי נשרף אינה נאמנת רי"ו ב"ש.