שולחן ערוך אבן העזר יז מט
<< · שולחן ערוך אבן העזר · יז · מט · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שולחן ערוך
לא הוחזקה מלחמה בעולם, ובאה ואמרה: מלחמה היתה במקום פלוני ומת במלחמה, לא תינשא לכתחילה, ואם נישאת לא תצא. ויש אומרים דאפילו נישאת תצא (טור בשם הרא"ש):
מפרשים
חלקת מחוקק
(קא) וי"א דאפי' נשאת תצא: (ביבמות דף ק"ד ע"ב בסופו דין זה הוא איבעיא דלא אפשיטא וכתב עליה הרא"ש דעבדינן לחומרא) ולעיל בסעיף מ"ח גבי ע"א בקטטה דהו' ג"כ בעיא דלא נפשטה לא הביא דעת הרא"ש ומסתמא דעת הרא"ש ג"כ דמאח' דלא נפשט' הבעיא עבדינן לחומרא וכן בהנהו בעיא דתנו לי כתובתי, והתירוני להנשא שהביא לעיל בסעי' מ"ד וכן בסעיף שאחר זה גבי ע"א במלחמה והרא"ש בפ' האשה שלום העתיק בתחלה בעי' זו בהחזיקה היא מלחמה בעולם וכתב ולא אפשיטא ועבדינן לחומרא ואח"כ בסעיף ו' גבי בעיא דע"א במלחמה בלא קברתיו כ' ג"כ ולא איפשוט בעיין ואח"כ בסעיף ו' כתב אבעיא להו ע"א בקטטה מהו ולא אפשטא ולא כתב כאן דעבדינן לחומרא משום דסמך אדלעיל וכן אח"כ בסעיף ז' העתיק הנהו תרי בעיי דתנו לי כתובתי והתירוני לינשא תיקו ומסתמ' סמך ג"כ אדלעיל דכל דלא אפשיט' עבדינן לחומרא וכן משמע שם בקיצור פסקי הרא"ש דחד דינא אית לכולהו אבל כאן בש"ע נמשך אחר הטור שלא כתב מחלוקת הרא"ש רק בדין דכתובה כתב בסוף סעיף מ"ד בשם הרא"ש אין מתירין ולא ביאר דבריו אם פירושו לכתחלה או אפילו דיעבד וכן בדין דקטטה לא הביא דעת הרא"ש כלל וצ"ע למעשה ועוד אכתוב מזה בסעיף שאחר זה:
בית שמואל
(קנ) לא הוחזקה מלחמה: מבואר בש"ס אם א"י אם מלחמה בעולם א"צ לשאול אותה והיינו דקאמר שם תנא שלום בעולם משום דקבעי למיתני מלחמה בעול' כמ"ש בנ"י, ודין זה בעי' דלא אפשט אם נאמנת במגו דאי' בעי' אומר' שלום בעולם או דלמא כיון דאתחזק אמרה בדדמי לא מהני מיגו כיון דאינ' משקר' אלא אומרת בדדמי לכן אם החזיקה מלחמה ואומר' קברתיו אפי' לדעת הרמב"ם נאמנת דהא בקברתיו החשש היא שמא משקר' א"כ שייך מיגו הנ"ל אף לטעם השני שכתבתי לעיל מהני קברתיו אם החזיקה היא מלחמה אלא בלבוש כתב טעם אחר באומרת קברתיו במלחמה אמרינן מחמת שהיא בהול' לברוח אומר' בדדמי וקבר' לאיש אחר וסבר' שהוא בעל' לפ"ז לא מהני מיגו אף בכה"ג אבל א"י מנ"ל טעם זה:
(קנא) וי"א דאפילו נשאת תצא: עיין מ"ש בסעיף מ"ח:
ט"ז - טורי זהב
לא הוחקה מלחמה כו' זה לשון הרמב"ם ודבר זה הוא בעיא בגמ' אי אמרי' מה לי לשקר דאי בעי היתה אומרת דאין שם מלחמה א"ד מה לי לשקר במקום חזקה דאיתחזק מלחמה על ידה לא אמרי' ולא אישפט' וממיל' אזלי' לחומר' וע"כ כ' הרא"ש והטור דתצ' אבל הרמב"ם דכ' לא תצא קשה מ"ט לא תצא הא ספק איסור דאוריית' הוא והב"י כ' דהטעם הוא כמו שנזכר בתנו כתובתי בסעיף מ"ד ובאמת תלי תני' בדל' תני' וכאשר כתבתי בסעיף מ"ד דהרב ב"י לא דק שם אלא כל הבעיות הולכות לדע' הרמב"ם על לכתחילה וגם בעי' זו היא כן דבדיעבד אינה אסורה כיון דעכ"פ יש לה מעלה מצד חומר שיש עליה בסוף דייק' ומנסב' שזה ג"כ יסוד קיים בהרבה מקומות ומהני עכ"פ בדיעבד כמו שזכרנו לענין דעבידה לגלויי אלא דלכתחילה מספק' ליה כיון שיש חזרה (צ"ל חשש') דבדדמי ונמצ' דכיון דלא איפשט' קי"ל לחומר' ולא תינש' לכתחילה אבל אם נישאת לא תצא דזה לא היה בכלל בתוך הבעי' וכן בבעי' דעד אחד במלחמה ועד אחד בקטט' כולם גדר זה כמו שזכרנו במקומה:
באר היטב
(קמט) מלחמה כו': מבואר בש"ס אם א"י אם מלחמה בעולם א"צ לשאול אותה נ"י. ואם החזיקה מלחמה ואומרת קברתיו נאמנת אפילו לדעת הרמב"ם דשייך מיגו דאי בעיא אמרה שלום בעולם. ב"ש ע"ש ועיין ב"ש ס"ק קנ"ו. וא"ל א"כ אפילו מלחמה בעולם נמי נימא אם אומרת קברתיו נאמנת במיגו דאי בעי אמרת מת על מטתו. דאין זו מגו טוב הואיל וידוע שמלחמה בעולם כתירץ תוספת.
(קנ) תצא: עיין ח"מ ב"ש. וכנה"ג דף ל"ב ע"א ודף ע' ע"א כתב דט"ס הוא בטור שאין מדברי הרא"ש שס"ל דתצא. והרדב"ז ח"א סי' רי"ט כתב שלדעת הרא"ש שאם נשאת תצא וכ"ד הרי"ף ע"ש.