שולחן ערוך אבן העזר יז יח
<< · שולחן ערוך אבן העזר · יז · יח · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שולחן ערוך
בא אחד ואמר לנו: אמרו בית דין או אנשים: כשתלך למקום פלוני אמור להם שמת יצחק בן מיכאל, ובא השליח ואמר לנו, והשליח אינו יודע מי הוא, הואיל ואנו יודעים פלוני הידוע בשם זה, הרי אשתו מותרת, ואין אומרים שמא יצחק בן מיכאל אחר הוא שמת. והוא שלא הוחזקו שם ב' יצחק בן מיכאל, או כשהוחזקו וידוע שאחד קיים:
- הגה: ויש אומרים דכל זה דוקא שהזכיר העד שם עירו, אבל אם לא הזכיר שם עירו, אף על פי שיודעין שנאבד אחד, לא מהני אף על פי שהזכיר שמו (תשובת הריב"ש ותשובת הר"ן ומהרי"ק שורש קפ"ה). ויש מקילין. ויש אומרים דבמקום שמזכיר שמו לבד בעינן שיזכיר עירו, אבל אם מזכיר שמו ושם אביו לא בעינן שיזכיר שם עירו (הרא"ש כלל נ"א וכ"כ מהרי"ק שורש קע"ו). ובמקום שיש אומדנות והוכחות שזה הוא, יש להקל ולסמוך אמאן דאמר דלא בעינן שיזכיר שם עירו (מהרי"ק שורש קפ"ה ותשובת הרא"ש):
מפרשים
חלקת מחוקק
(לח) וי"א שכל זה דוקא שהזכיר העד שם עירו וכו': מפשט לשון הג"ה זו משמע שיש כאן שלשה דעות חלוקות ודעה א' צריך שמו ושם אביו ועירו ולדע' ב' אפילו בשמו לחוד סגי ודעת השלישי' מכרע' דבשנים סגי שמו ושם עירו או שמו ושם אביו ובאמת המעיין בדברי הפוסקים אין כאן מחלוקת כלל ואין כאן רק דעה אחת (הג"ה מהמחב' אבל בפסקי מהרא"י סי' רפ"ד משמ' דכל דלא הוחזקו שני' שנתכסו מן העין מתירין על שמו ושם אביו לחוד עיין שם שמפרש כן דברי הרא"ש ועיין בס' מלחמו' ה' עכ"ה) כי איך יעלה על הדעת אם יעמוד עד אחד במקום אחד ויאמר פב"פ מת ולא הזכיר שם מדינה ועיר שאשה שתשמע לקול זה ויודעת ששם בעלה כך תלך ותנשא ולא תחוש שאולי שבכל העולם יש גם כן אחד ששמו כך ובגמרא אמרינן דהיכא דשכיחי רבים ושיירות אמרינן דלמא אתרמי שמא כשמא ואיך אפשר שבכל העולם לא יהיו שני יוסף ב"ש מכ"ש כשהזכיר שמו לבדו כמה יוסף איכא בשוקא א"ו לעולם צריך הוכח' שבעל' של זו מת ולא התיר הרא"ש אשת מכלוף בן מלול הביאה הב"י סי' זה ס"ק י"א אלא שאשתו ידעה שיצא בעלה ע"ד לילך לפאס והעד העיד שנהרג סמוך לפאס לא חיישינן דלמא בעלה אזל לעלמא ואחר אתא לפאס ונהרג והוי ממש כהאי (יבמו' דף קט"ו ע"ב יצחק ריש גלותא הוי קאזיל מקורטבא לאספמיא ושכיב אביי אמר חיישי' לתרי יצחק ר"ג ורב' אמר לא חיישינן) ולו' דלמא גם אחר אזל לאספמיא אף על גב דשכיחי שיירתא לאספמיא מ"מ אין זה ודאי שמי ששמו כשמו הלך ג"כ לאספמיא וכן ההיא תשובה דלקמן בסי' קי"ח ס"ק מ"ב מיירי שאשת ר' אשר בר סיני יודע' שבעלה הלך ללמוד לטולטילא לישיבת הרא"ש לא חיישינן דלמא אחר ג"כ הלך דמאחר דלא הוחזקו שנים הולכין וכן היכא שמוכח מדברי העד שכוונתו על זה כגון שהנאבד והעד והשומע מפי עד כלם מעיר אחת ואומר לו דע שפלוני מת אף שלא הזכיר שם אביו אם אין אחר בעירם רק זה ודאי אשתו מותר' שכל שמזכיר שמו סתם ודאי על בן עיר שלהם מספר לו וכן כל כיוצא בזה אם מצאו כתוב בכתב ישראל בעיר א' פב"פ מת ודאי על בן העיר זה מעיד וכן מצאתי כתוב שכתב הרב מהרר"א אשכנזי בתשובה בשם רבו מהר"י טיטצק וכן מ"ש הטור בשם הרי"ף דאפילו הוחזקו שני' בעיר א' משיאין אשת האחד צריך ג"כ לפרש דמיירי שהאחד בודאי הלך לאותו מקום שנמצא ההרוג והשני לא ידענו מה היה לו תלינן במצוי דמסתמא שזה שהלך מביתו אדעת לילך לקורטבא הוא בודאי מת בקורטבא והשני שלא ידענו להיכן הלך אזל לעלמא אבל אם א' הלך מאתנו זה שנה והשני הלך מקרוב ובא כתב אלינו ממקום אחר תושב עירכם ששמו כך מת אצלינו אין זה הוכחה שזה שהלך מקרוב מת שם יותר מן האח' שהלך כבר ועיין בב"ח מה שנדחק כאן ובקונטר' אחרון ואפשר לפרש דבריו ג"כ כמ"ש אך א"צ לחלק בין קרוב לרחוק (שמפרש הב"ח דברי האלפסי דפסק דאף הוחזקו ב' יב"ש ולא שכיחי שיירות משיאין את אשתו והובא דבריו בטור סי' זה ס"ק י"ח ופירש הב"ח וז"ל והיכא דלא שכיחי שיירתא והוחזקו ב' יב"ש באותו מקום נמי תלינן להקל ונראה דמיירי דיב"ש א' יצא כבר מן העיר ויב"ש השני נשאר בעיר ומקרוב חודש או חדשים יצא גם הוא מן העיר השתא כיון שידוע ע"פ עדים שיב"ש יצא מקרוב מאותו מקום ובא לכאן ומת אף על פי שאין מכירין אותו אם הוא אותו שיצא כבר ממקומו או הוא שיצא מקרוב תלינן יותר באותו יב"ש שיצא מקרוב מת כאן ולא תלינן שאותו יב"ש שיצא כבר ממקומו חזר למקומו וחזר ויצא ממקומו ובא לכאן ומת ואותו יב"ש שיצא ממקומו מקרוב אזיל לעלמא והוא חי וכו' לפיכך תלינן להקל ואמרינן דאותו יב"ש שיצא ממקומו מקרוב הוא שבא לכאן ומת ותנשא אשתו לכתחיל' וכו' עכ"ל) אבל אם נמצא ההרוג במקום דשכיחי שיירו' והוחזקו שני יוסף ב"ש בעיר א' דאיכא תרתי לריעותא אף דהא' הלך בודאי למקום זה חיישינן דילמא השני ג"כ הלך למקום זה מאחר דשכיחי שיירות ומה שפי' בב"ח בקונטרס אחרון (אקושיא שהקשה הב"ח דלמאי דכתב הרא"ש בפרק האשה שלום בפלוגתא דאביי ורבא שהבאתי לעיל בתחל' הסעיף גבי יצחק ריש גלותא דמיירי בדשכיח שיירתא ולא הוחזקו עכ"ל הרא"ש ומשמע ודאי בהוחזקו ולא שכיח שיירתא אף לרבא חיישינן לתרי יצחק ר"ג וכמ"ש הרא"ש בפ' כל הגט בתחיל' סי' ג' דיותר יש לחוש שאותו המצוי בעיר עובר דרך שם אפילו במקום שאין השיירות מצויו' ממה שנחוש שבא אחר מעיר אחרת ועבר דרך שם ואפילו במקום שהשיירות מצויו' וא"כ למה כ' הטור דרב אלפס והרא"ם מתירין אף בהוחזקו ולא שכיחי שיירתא ואינה אסורה עד דאיכא תרתי לריעות' וע"ז כתב הב"ח ומיישב הקושיא דמוכח מדברי הרא"ש בפרק כל הגט בסוף סי' ג' במסקנא דבעיגון בעינן תרוייהו לריעותא הוחזק ושכיחי שיירת' ובהוחזק לחוד משיאין אשתו של אחד וע"פ פירושו לחלק בין קרוב לרחוק עיין שם והנה המעיין בדברי הרא"ש לשם יראה שאין הפשט כן ממה שמוכיח הב"ח ממה שכתב הרא"ש רבא סבר לה כרבה דל"ח עד דאיכא תרתי לריעותא הוחזקו ושכיחי שיירתא היינו לרבה בגיטין (כתב כן דס"ל כך) אבל לא לרבא דהא כבר כתב הרא"ש לפני זה בסמוך (פלוגתא דאביי ורבא הנ"ל) דע"כ מיירי בלא הוחזקו ושכיחי שיירת' (דרבא ס"ל לא חיישינן ואביי ס"ל דחיישינן אבל בהוחזקו ולא שכיחי שיירתא אעפ"י דליכא תרתי לריעותא חיישינן כמ"ש לעיל בשם הרא"ש מה שכתב בפ' כל הגט בתחלת סעיף ג'):
בית שמואל
(נו) והוא שלא הוחזקו: לדעת הרי"ף והרא"ש והטור אפילו הוחזקה אם לא שכיח שיירא מותרת ומפרש בפרישה היינו בעיר הזאת לא הוחזקה תרי יב"ש אלא הוחזק דיש בעולם עוד א' יב"ש, וב"ח מפ' דהוחזקו באותו מקום שני יב"ש אלא א' הלך לדרכו זה כמה ימים וא' הלך מקרוב ואיידי /ואיירי/ דמעידים זה שהלך מקרוב מת לא אמרינן שזה הלך מכמה ימים חזר והלך מקרוב גם י"ל דאחד הלך לאותו עיר שהב"ד אמרו לשליח שיאמר פלוני מת וכ"כ בט"ז ולכאורה קשה למה לא חיישינן שהשני שהלך לדרך אחר חזר והלך לעיר הזאת כמ"ש בסי' קל"ב דחיישינן שמא אתא על גמלא פרחא ואפשר כאן מקילין גם בזה כמו דמקילין דלא בעינן תרתי לטיבותא לא הוחזק ולא שכיח כמו בגט כמ"ש הרא"ש אלא קשה מנ"ל למיקל בזה בשלמ' הא דלא בעינן תרתי לטיבות' יש לסמוך על לישנא דש"ס משום דאיכ' תרי לישנ' בש"ס לחד לישנ' בעינן תרתי לטיבות' ולחד לישנ' די בחד טיבות' מקילין כאן אבל מנ"ל למיקל דלא חיישינן שמא אתא פלוני כמו דחיישינן בגט וי"ל שם בעינן תרתי לטיבות' לא שכיח ולא הוחזק לכן חיישינן שמא אתא אותו פלוני ואכתי איכ' הוחזק אבל כאן בחד טיבות' מותרת לכן אם לא שכיח שיירא מותרת אלא אם הוחזק באותו מקום לא מהני לא שכיח שיירא כיון דאיכ' כאן שני יב"ש אבל אם הלך א' לדרכו אז מתירין בחד טיבותא היינו לא שכיח שיירא אף על גב דאיכ' חשש שמא חזר אותו פלוני מ"מ כיון דליכ' כאן שני יב"ש מותר' ולישנ' דש"ס דף קי"ו ביבמו' רבא אמר וכו' צריך ישוב והטעם דמחמירים בגט משום דאפשר לכתוב גט אחר ולרמב"ן ורשב"א הטעם בגט משום דאיירי בנמצא שלא במקום הכתיבה דאם היה נמצא במקום הכתיבה היה אמרינן כאן נמצא כאן היה ולא אמרינן שמא מאחר נפל וכאן איירי יב"ש הלך מכאן לאותו עיר שהב"ד אמרו לשליח שמת פלוני אז אמרינן כאן נמצא כאן היה:
(נז) וי"א דכל זה דוקא וכו': משמע אפילו שאמרו לשליח כשתלך לעיר הזאת אמור פלוני מת לא מהני אלא אם כן כשהזכיר העיר ולפ"ז היה שפיר ג' דיעות שהביא היינו דעה הראשונה ס"ל אפילו בכה"ג צריך להזכיר שם העיר ודעה שניה מקילין בכה"ג אבל בעלמ' צריך להזכיר שם העיר ולא מהני אם אינו מזכיר שם העיר אפי' אמר שמו ושם אביו ודעה שלישית ס"ל דמהני שמו ושם אביו בלא שם העיר אלא /לא/ מצינו מי שס"ל כן דהא כשאומרת לו כשתלך למקום פלוני אמור פלוני מת הוי כאלו אמרו בפי' פלוני מאותו עיר מת גם בח"מ מאריך בזה שלשה שיטו' שהביא הרב רמ"א ולא מצינו מפורש דיעות אלו:
(נח) שהזכיר העד שם עירו: ה"ה אם אמר היהודי ראובן מת הוי כאלו אמר ראובן מעירי מת מדאמ' היהודי תשוב' מהרשד"מ סי' נ"א ואם אמר ראובן העוסק מלאכה בעיר מת ודאי כוונתו עיר הסמוכה קאמר שם סי' נ"ג ובתשובת ש"י סי' ל"א מחלק בין עד הראשון לעד השני שמעיד ששמע יש להקל יותר אפילו לא הזכיר העיר, ושם מדינה לא מהני ושמו ושם משפחתו מהני מהרשד"מ סי' ל"ה ובסעיף י"א צ"ל דהזכיר שם העיר וכתב בד"מ להני פוסקים דס"ל דצריך להזכיר שם העיר אם לא הזכיר אפילו לא שכיח שיירא ולא הוחזק אסורה:
(נט) וי"א במקום וכו': בש"ג כ' לכ"ע די אם מזכיר עירו אפילו אינו מזכיר שם אביו והיינו דאינו מוחזק באותו עיר עוד יב"ש ובתשובת מהר"מ פסק ג"כ כוותיה ובתשו' מזרחי סי' ט"ו חולק ע"ז ועיין בק"ע סי' שי"ד:
(ס) אבל אם מזכיר שמו ושם אביו: כתב בח"מ דוקא כשיש רגלים לדבר דזהו כגון דידוע דפלוני הלך לאותו מקום וזה מת סמוך לעיר זו וכתב בתשובת מהרשד"מ סי' ל"ה להלכה סמכינן אם אמר שמו ושם אביו אפי' לא הזכיר שם העיר:
ט"ז - טורי זהב
ובא השליח כו' אע"ג שכבר התחיל ואמר בא אחד ואמר לנו מ"מ כתב כאן שנית ובא שליח להורות שביאת השליח לא היה בו שום תועלת באיזה ידיעה שיש לו רק שאמר כן ותו לא כי השליח אינו יודע מי הוא אפ"ה מהני:
או כשהוחזקו כו' בטור כתב בשם רב אלפסי אפי' שכיחא תרי בהאי שמא כו' משיאין עד דאיכא תרתי לריעותא ורבים מתמיהים למה משיאין בזה דהא איכא ספק א"א וזה אומר בכה וזה אומר בכה. ונלע"ד הדברים כפשטן דיש כאן במקום האשה תרי בהאי שמא ושניהם הלכו מכאן אלא שידוע לנו שא' מהם הלך למקום פלוני ושם הודיע שמו שכך הוא והוא מעיר פלוני' ואחר כך מת והשני ששמו כך לא ידענו מה היה לו ולאן הלך ובא השליח והגיד שפלוני ששמו כך מת במקום פלוני אמרינן דודאי הוא הוא שידענו שהלך לשם ולא אמרינן שמא גם השני סיבב דרך שלו ג"כ לשם כי יותר תלינן במי שהלך בודאי לשם ממה שנתלה בספק על השני אבל דברי הש"ע כאן הם דברי הראב"ד דבהוחזקו אין משיאין אלא דוקא אם השני קיים:
וי"א דכל זה דוקא כולי. הנה זו איני יודע ליישב' דלא מצינו בזה אלא ב' דיעות דהיינו הרא"ש בתשוב' כלל כ"א במעש' דמכלוף בן מלול פוסק באם הזכיר שמו ושם אביו אע"ג דלא הזכיר שם מקומו ודלמ' כמה מכלוף בן מלל איכ' בעולם ושמא מכלוף אחר שמת ולא בעלה של זו אפ"ה שרי' וראיה מפ' האשה שלום יצחק ר"ג הוה אזיל מקורטב' לאספמי' ושכיב מי חיישינן לתרי יצחק או לא ס"ל לרב' דלא חיישינן ואביי אמר חיישינן ויליף לה אביי מההי' גיט' דאשתכח בנהרדעי דכתב ביה בצד קלוני' מתא אנא אנדרלאי נהרדעי פטור ותריך פלונית' איתת' ושלח' אבוה דשמואל קמי' דר' יהודה נשיא' שלח לי' תבדוק נההרדעי כולה אם יש שם אנדרלאי אחר חוץ מבעלה של זו ורב' אמר אם אית' דחיישינן יבדוק כל העולם שמא אנדרלאי אחר היה בנהרדעי והלך לו אלא דאין צריך בדיקה כלל ומשום כבודו של אבוהו שלא להחזיקו כשואל דבר שאינו צריך הוא דשלח לי' לבדוק נהרדעי וההי' עובד' מיירי דלא הוחזקו שני יצחק ושכיחי שיירת' והלכ' כרבא הלכך בנ"ד אם לא הוחזק מכלוף בן מלול אח' איתת' שרי' והבי' עוד ראי' מדברי רמב"ם דהיינו מ"ש כאן בש"ע סעיף י"ח י"ט והדיע' השניה הוא מהריק שורש קע"ז דכתב היכ' דהכירוהו בצורתו דסגי בשמו ושם אביו ומביאים ראיה ממ"ש הרמב"ם בא א' כו' דהיינו סעיף י"ח דכאן הרי שלא זכר רק שמו ושם אביו יצחק בן מיכאל וא"צ להזכיר שם העיר וכ"ת שאני התם שא"ל לשליח כשתלך למקום פלוני אמור להם שמת יצחק בן מיכאל כו' הואיל ואנו יודעים כו' דנר' מתוך דבריהם שמאותו מקום פלוני הוא מדשלחו לאותו מקום כן כאן שא"ל אתה מנחם שאתה מבני מדינות או"ש לזיי"א ויודעים ומכירים כלום אתה יודע אחד מבני הקדוש ר' ישעי' מאו"ש לזיי"א כו' דודאי נאמר ג"כ כאלו פירש לו בהדי' שהיה אותו מת בן הקדוש ר' ישעי' מאו"ש לזיי"א והרי היא כאלו העידו ע"ש מדינתו ובאותו מדינ' לא הוחזק מי ששמו ר' ישעי' בר טודרוס כי אם אביו של זה המומר ע"כ אתת' שרי' עכ"ד מהרי"א ובשורש קפ"ה כתב בפשיטות כדעה זו שצריך דוק' שם אביו ושם עירו ואוסר בשמו ושם אביו לחוד אם לא במקום שיש הוכחה דמבי' שם מאחד שהיה מעיר לענובור"ג מארץ רוסיא א"כ צ"ל דבשורש קע"ו הדר בי' הוא עצמו בסוף התשוב' וב"י תירץ דבדרך את"ל כתב מהרי"ק מ"מ אנו רואים שבמסקנתו בשי התשובות הצריך ג"כ שם עירו אלא שבז' מקיל דאע"פ שלא הזכיר שם העיר בפי' אלא שמכח הוכח' ניכר כן סגי וכ"כ הב"י בשם הריב"ש והר"ן דבעינן הזכרות שם עירו. ונרא' שגם הריב"ש והר"ן מודים בה וא"כ תימ' על שכתב כאן ג' דעות דתחיל' כתב וי"א דכל זה דוקא כו' והיינו דעת מהרי"ק וריב"ש והר"ן דמוסיף על ההי' דיצחק בן מיכאל שבעינן ג"כ הזכרות שם (עירו) ובאמת אין כאן צורך להזכרות העיר דדי בכך כשאומר כשתלך למקום פלוני כו' כאלו זכר שם העיר וא"כ אין ל' וי"א שכתב רמ"ע על הש"ע מכוון דמשמע שגם בזה צריך להזכיר שם העיר בפי' וזה אינו לכ"ע תו יש לתמו' מ"ש אחר זה ויש מקילין דע"כ היינו הרא"ש דלא הצרך כלל הזכרות העיר ואח"כ יש דיע ג' לחלק בין אם הזכיר גם שם אביו. באמת גם זה דעת הרא"ש דמצריך שם אביו ואינו מקיל אלא בהזכרות העיר ונ"ל דיש כאן ט"ס במה שכתב ויש מקילין וי"א כ' וצ"ל ויש מקילים ואומרים דבמקום כו' ואין כאן אלא ב' דיעות וכן בלבוש לא הביא הך דיש מקילין אלא דיש תימ' על מ"ש אח"כ ובמקום שיש אומדנות כו' יש לסמוך להקל כו' מה זו סמיכה דנקט דהא זה בעצמו הוא דעת מהרי"ק כמו שזכרנו בשמו דמטעם זה ביצחק בן מיכאל דנקט הש"ע סגי במ"ש כשתלכו למקום כו' דמז' למד מהרי"ק לכל האומדנות דסגי בהם בלי הזכרות העיר בפי' ולענין הלכה אע"פ שאיני כדאי להכריע מ"מ אומר אני שאין להקל כלל כאן כדעת הרא"ש דהאיך ס"ד דסגי בהזכרות שמו ושם אביו בלא העיר כלל דודאי יש חשש שמא יש א' בעולם ששמו ושם אביו כזה ולא מהני בזה לא הוחזקו דזה לא שייך אלא במקום א' אבל לא על כל העולם ומה שהבי' ראיה מיצחק ר"ג דאזיל מקורטב' לאספמי' לאו ראיה הוא דשם ודאי לא ידוע עדי' בבירו' שאותו יצחק בא מקורטב' לאספמי' ושם שייך שפיר לא הוחזקו דהיינו שבקורטב' שהיה מקום יציא' לא הוחזק שם יצחק ר"ג אחר אלא זה וכן הבי' בית יוסף בשם ג"י משא"כ בההי' עובד' דמכלוף בן מלול לא הוזכר שם כלל שום אומדנ' והוכח' מאין בא ודאי הוחזק שיש עכ"פ א' בעולם ששמו ושם אביו כשם זה והי' ספיק' דאורייתא יאסור' לכ"ע וראית בתשובת הרא"ש החדשי' שכ' ע"ז בתחלה כלל כ"א שר' יוסף בן לב בתשובתו חלק ב' סי' צ' כ' שאין נוהגין כוותי' דהרא"ש בזה מעשה דמכלוף ולדעתי נתכוין למה שזכרנו ואין לנו היתר אלא בהזכרות שם העיר דוק' או שיש אומדנו' והוכחות דהו' היה מאותו העיר שהאשה ישנה שם כמ"ש מהרי"ק ותו לא מידי וע' מ"ש סעיף י"א:
באר היטב
(ס) שם כו': ר"ל באותו עיר עיין ב"ש ובהרא"ם סי' ה'. ובמהר"ם מלובלין סי' ז' אפי' בהוחזק אם אמר גוי ליהודי פלוני שהיה הולך עמך לכפרים אם לא היה הולך עמו רק זה מתירין את אשתו מהריב"ל ח"א כלל א' סימן ו'.
(סא) עירו: עיין ח"מ וב"ש. וה"ה אם אמר היהודי ראובן מת הוי כאלו אמר ראובן מעירי מת מדאמר היהודי מהרשד"ם סימן נ"ג. גוי שאל ליהודי אנה תלך והשיב היהודי לעיר והכוונה לעיר פלוני שכן דרך בני הכפרים הסמוכים לעיר אומר לעיר סתם ואמר הגוי שהרגו ליהודי שהי' מוכר ברחוב העיר וכו' הוי כמזכיר שם עירו רשד"ם סימן נ"ג. וגדולה מזה כ' הראנ"ח בח"א סימן כ' שאם שאל המסל"ת לשואל אתה הוא מעיר פלונית והשיב אין ואמר הגוי הרגו לפלוני הרי הוא כמזכיר שם עירו. הזכרת שם עירו מבלי שיזכירו שמו ושם אביו עדיפא מהזכרת שמו ושם אביו בלא שיזכיר שם עירו משפטי שמואל סימן פ"א. ראובן שנהרג והיו מבקשים אותו ובא גוי מסל"ת ואמר מצאתי ההרוג הזה שאתם מבקשים הוי כמזכיר שמו הר"ם אלשיך סי' ת"ה. חתן פלוני הוי כמזכיר שמו ושם אביו וה"ה משרת פלוני הרא"ש בתשובה סי' ת' וסי' מ"ד. פלוני בעל פלונית או פלוני אח פלוני הוי כמזכיר שמו ושם אביו. אפי' המעיד מעיד בעיר עצמה שממנה ההרוג צריך שיזכיר שם עירו מהריב"ל ח"א סי' ה' בתשובת שארית יוסף סי' ל"א מחלק עד הראשון לעד השני שמעיד ששמע יש להקל יותר אפילו לא הזכיר העיר וכן הוא לדעת הר"ם אלשיך סי' מ"ד וקי"ח. ומהר"י מטרצאי ח"ב סי' למ"ד. אבל מהריב"ל ח"ב סי' ט"ו והראנ"ח ח"א סי' כ"ז מחמירין עיין כנה"ג. שם מדינה לא מהני. כתב בד"מ להני פוסקים דס"ל דצריך להזכיר שם העיר אם לא הזכיר אפילו לא שכיח שיירא ולא הוחזק אסורה לפ"ז בסעי' י"א צ"ל דהזכיר שם העיר עיין ב"ש.
(סב) אביו: אעפ"י שהיה המת כהן א"צ להזכירו בשם כהן הר"י הלוי סי' י"ג. כתב הח"מ דוקא כשיש רגלים לדבר דזהו כגון דידע דפלוני הלך לאותו מקום וזה מת סמוך לעיר זו. וכתב מהרשד"ם סי' ל"ה להלכה סמכינן אם אמר שמו ושם אביו אפי' לא הזכיר שם העיר. ועיין כנסת הגדולה כי האריך.